בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עם חיוך :)

מה שצריך לקרות יקרה.
לפני 16 שנים. 26 במאי 2008 בשעה 7:34

אנחנו דווקא בקשר טוב...
נפרדנו לא כי הפסקנו לאהוב - אלה כי קרו דברים מסביב
נישארנו ידידים טובים,
ממשיכים לדבר
להיפגש...

אתמול היתי מצב רוח מדודח - בגלל אי-אילו-דברים לא רלבנטים
והוא בא לעשות לי טוב
ודיברנו, על הכל - על כל מיני...
בכיתי, המילים שלו פגעו לי בנשמה
הוא מכיר אותי הכי טוב

מתוך חולשה ביקשתי שישאר לישון - שיחבק, כמה זמן לא חיבקו אותי בלילה בשינה.
כלכך חסר לי החיבוק בלילה...

דבר אחד הוביל לשני
סקס עם האקס,
מה עושים עכשיו?
מה זה אומר?
אני לא רוצה לחזור אליו
ואני לא רוצה שזה יהפוך למשהו שקורה כל פעם כשניפגש...
אני צריכה לדבר איתו.

סקס עם האקס - טעות! טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!
טעות!

אבל אני עדיין אוהבת אותו. - לא רוצה להיות איתו. אבל אוהבת אותו...

די נו, רציני!
שמישהו יסיר את קללת היקום הזו ממני!
באמת!

לפני 16 שנים. 25 במאי 2008 בשעה 8:44

אני הכי טובה כשאני במערכת יחסים
מאז שאני זוכרת את עצמי
תמיד היה לי מישהו
אף פעם לא היתי באמת לבד - בלי גבר בחיי
אני פורחת כשיש לי מישהו להיות איתו - לשרת אותו ליפול לרגליו

אבל למרות זה - אני רוצה לבד
למרות שבלבד רע לי
כואב לי
קשה לי
אני רוצה אותו
להרגיש אותו, לגעת בו -

הבדידות שלי הוא השולט שלי עכשיו
הוא משפיל אותי
הוא מביא אותי לאפיסת כוחות
הוא משגע אותי ומשחק לי במחשבה
אבל הוא לא איתי - הוא לא באמת שלי
שולט אמיתי...

אז על אף ולמרות - שאני הכי טוב לי ומתאים לי זוגיות, מונוגמיה, אהבה...

אולי בגלל זה אני רוצה אותו כלכך את הלבד הנכפה הזה עלי.
אני חייבת להפוך אותו לשלי.

לפני 16 שנים. 23 במאי 2008 בשעה 15:03

עברתי תיאוריה לאופנוע!!!!!

מזל טוב לי
:)

לפני 16 שנים. 21 במאי 2008 בשעה 9:21

אתמול בארוחת הערב נשברה לי השן!

אבל אל דאגה
זה לא חדש לי.
כשהיתי קטנה בגיל 10 בערך והיו לי שינים בולטות ונוראיות
אז שברתי את השיניים הקדמיות שלי כשהחלקתי עם סקייטים
ומאז אחת לכמה שנים השן הקידמית שלי נשברת

צריך ללכת לרופא לסדר את זה
אבל זה 300 שקל שאין לי בזמינות כזו גדולה.

מה גם שעכשיו נינתה לי אופציה חדשה
1. להשלים את השן בצורה הרגילה - כלומר חומר בצבע בשן מודבק (בצורת הלחמה - לא כואב)
לשן הרגילה - זה מחזיק מעמד תלוי כמה שומרים על זה. (200 שקל בערך)
2. להשלים את השן בצורה כירוגית - לקדוח חור בשן (מצריך זריקת הרדמה מקומית) להכניס סוג של בורג בתוך השן עצמה (שן קידמית)ולחבר לזה השלמה מאימיל לשן (400 שקל בערך)

בינתים אני ניראת כמו דני שובבני, וזה לא הדבר הכי נעים בפה (לא כואב או משהו )
סתם הרגשה מוזרה
אוף, למה דווקא עכשיו,
לא יכל לחכות איזה חודש שאני אסתדר עם כסף?
בעע

חוץ מזה שאני חייבת ללכת לעשות תיאוריה היום
ואני והביטחון העצמי שלי ממש לא צריכים ללכת למקום עם מיליון אנשים ושן קדמית שבורה.
אוף.
זהו, היקום שונא אותי.

מישהו מכיר מישהו שעושה הסרת קללות יקום?

לפני 16 שנים. 20 במאי 2008 בשעה 7:41

אתמול הרגשתי לא טוב,
היה לי כאב גב (בעיה חוזרת שלי מגיל קטן עוד כשהיתי מתעמלת מכשירים בנבחרת ישראל)
הלכתי לרופאה שלי שמכירה את הבעיה
נתנה לי זריקה וחזרתי לעצמי
אבל זריקה שכזו מצריכה מנוחה
אז לקחתי לי יום חופש מהעבודה
ניצלתי את היום להירגע
פעם בחודש - לקחת יום חופש ככה סתם באמצע שבוע - זה פשוט משהו נפלא
זה מנקה אותך
נותן לך כוח
ממלא אותך באנרגיה מחודשת.

אז היה לי יום כיף בבית
הכנתי לי אוכל טעייייים (עוף בדבש וסויה)
וישבתי ללמוד לתיאוריה לאופנוע

באמת היה יום נעים ונחמד
בדיוק מה שהיתי צריכה כדי להרגיע את הראש הדואב שלי
קצת סרטים, קצת שינה, קצת לימודים והמון כיף.

לפני 16 שנים. 18 במאי 2008 בשעה 6:53

רוצה ומתחרטת

עושה וסובלת

אוהבת ושונאת

אובססיבית ומתנתקת

יותר מידי תנודות ריגשיות

מה קורה לי בתקופה האחרונה?

קשה לי, קשה לי מבפנים.

קשה לי להתמודד -
כל ה"בלאגנים" שקורים לי בחיים.
אני מתמודדת איתם לבד.

תמיד היתי בזוגיות,אף פעם מגיל 16 לא היתי ממש לבד
לא במערכת יחסים
לא עם משהו מוגדר ביד - גבר.
תמיד היה לי מישהו להישען עליו
מישהו שהיה העץ באדמה החזק שלי
מישהו שיכול להכיל את הסופה שהיא אני

ועכשיו אין. אין מישהו - לפחות לא מישהו שלדעתי יכול להשקיט אותי
(חוץ מאחד - אבל זה לפוסט אחר)
אז פעם ראשונה בחיי אני מחזיקה את הסופה של עצמי.
זה קשה
זה דורש ממני הרבה
זה לוקח ממני יותר ממה שאני מסוגלת לתת
אני מותשת.
אני לומדת עלי דברים חדשים שלא ידעתי
שלא יכלתי ללמוד אם לא היתי לבד
אז אולי הזמן לבד הזה טוב.
אבל הוא קשה לי...

מקווה להחזיק מעמד אל מול פני הסערה
מקווה לצאת חזקה יותר
בוגרת יותר
מפוקחת יותר
רק שתעבור הסערה
שישקטו המים.

לפני 16 שנים. 16 במאי 2008 בשעה 7:51

היתה בסוף אחלה מסיבה
בשיא הערב היו בערך 26 אנשים
אולי קצת יותר
היה בסדר, ישבנו על הרצפה עשו צחוקים
היה ממש כיף
נורא נהנתי
מצאתי את עצמי עומדת בצד
מסתכלת על כולם, חלק ישבו על החלון
חלק על הרצפה בחבורה גדולה
חלק במטבח ודיברו
חלק ראו טלביזיה

ואני עמדתי בצד בכניסה לדירה בצורה כזו שמשקיפה על כולם
וחייכתי לעצמי.
שלא הכל כזה נורא
ואני סתם מקשה על עצמי

לא הכל חייב להיפטר עכשיו ומיד
ולא הכל תמיד מסתדר
אז נכון שיש רגעים קשים שבא לך למות\
אבל אז, כל החברים שהיו אתמול במסיבה היו עצובים
וחבל.

אז המסיבה הזו עשתה לי גם טוב לנשמה
(חוץ מזה שהבית הפוך ברמות מטורפות ואני עובדת היום
אז לא ניקינו אתמול -
הכל נישאר מבולגן ולא מסודר להיום אחרי העבודה נגיע - נתחיל לנקות.)
אני אקח דברים קצת יותר בפרופרוציה
ONE STEP AT A TIME
ונכון, חוץ מ2 אף אחד לא יודע על הבלוג הזהאבל אני בכל מקרה אגיד תודה פה לכל מי שבא
ושאני אוהבת את כולם (אפילו את ה4 שלא הכרתי...) 😄
היה לי ממש נחמד
הגעתי להרבה תובנות עם עצמי במהלך המסיבה

שיהיה אחלה אחלה אחלה סופ"ש!

לפני 16 שנים. 15 במאי 2008 בשעה 7:35

אז נצלתי את הימים האחרונים כדי להרגע קצת

בלי יותר מידי בלאגנים, בלי יותר מידי מחשבות.
עשיתי מה שאפשר כדי לצאת מהבאסה, וזה עובר בסדר
מזל שיש דברים לעשות שמעסיקים אותי אז המחשבות מתרכזות לזה.

היום נערכת אצלי בדירה מסיבת חנוכת בית.
הזמנו בערך 120 חברים קרובים ורחוקים
בגדול אנחנו מאמינו שלא יגיעו יותר מ40.

בכל מקרה אנחנו טיפל'ה בבעיה כי אין לנו אילו לא כיסא אחד
אבל 2 ספות של 3, כלומר 8 אנשים יכולים לשבת על הספות

חוץ מזה נארגן את הסלון ככה שיוכלו לשבת על החלון וזה עוד 5 מקומות...
יש גם הדום, עוד מקום אחד.

מה שמשאיר בערך 27 אנשים שאין להם מקום לשבת.

קנינו שתיה וחטיפים
צלחות חד פעמיות

אוי אני צריכה להוריד מוזיקה...
גרררר

שיהיה בכיף היום שיעבור מהר היום ויגיע הערב
ויאללה מסיבה!

יום נפלא!

לפני 16 שנים. 13 במאי 2008 בשעה 11:41

בא לי לזחול למיטה שלי
ללכת לישון
ולא לקום.

אולי ככה דברים יפתרו מעצמן
למה אני בנאדם כזה פסיבי - אני לא עלצנית, אני פסוט פסיבית
אני לא יעזה צעד
פאק - אפילו לא בשביל לעזור לעצמי...

הראש שלי מפוצץ במחשבות.
אין לי רגע של שקט
הם בוחשות ורצות ועוברות
ולא נחות
רק מציקות ומטרידות ולא נותנות מנוחה
כבר אין לי מקום להכיל את כולן
המחשבות כבר יוצאות מכל החורים
כל מילה, כל דבר מביא לי דמעות לעניינים
אני מתאפקת לא להתפרק
קשה לי
רוצה להתפרק,
לא יכולה.


רק שקט,
אין לי הצלחה בשום תחום בחיים שלי

כלום לא עובד לי.
לא עבודה
לא משפחה
לא אהבה
לא לימודים
לא הצלחה
כלום.

אני פשוט נמצאת בנקודה שאם מישהו יביא לי אקדח - אני יורה

אם יש נקודת שפל, אז היא הגיע

אני לא בנאדם דיכאוני. ממש לא
אני דמות שמחה וחייכנית, אני מאושרת תמיד

אבל היום?, היום זה שיא חדש של דיכאון
בחיים שלי לא הרגשתי ככה
בחיים שלי.

ולא- אני לא כותבת כדי לקבל צומי...
אני כותבת כי אני לא יכולה להביא את עצמי לדבר על זה
אז אולי אם אני אכתוב את זה זה יועיל
אבל במה?
אני רק רואה על הדף את כל מה שלא השגתי בחיים שלי...

שהיום המחורבן הזה יגמר כבר
רק לזחול למיטה ולישון...
לפחות שם המח שלי לא תוקף אותי מבפנים.

שלפחות לכל מי שקורא את זה
שיהיה יום טוב ושמח...

לפני 16 שנים. 11 במאי 2008 בשעה 6:46

כמה קשה בלי מחשב..

המחשב האהוב שלי הלך לעולמו לפני שבוע וקצת
ומאז אני יכולה להתעדכן בדברים רק בעבודה
אבל - היה חופש ארוך...

לא הלכתי לעבודה...
היה קשה, כמה התמכרנו לאינטרנט לבידור המהיר והזול הזה...
הקר עם החברים הפך לוירטואלי
אין לך מחשב שבוע - אתה נחשב כמת.

טוב, אז מה היה לנו...?

יום עצמאות, עבר סביר
לא היו יותר מידי דברים מעניינים
מלבד דבר אחד נחמד
שזה היה היציאה ביום העצמאות
למרות שהמסיבה היתה חרא
החברה שיפרה את המצב - ועשתה לי לילה מוי כיף... 😄

ועכשיו מתחילה לה סאגה חדשה!

אני ורישיון על קטנוע

כבר הלכתי להוציא טופס ירוק לרישיון ועשיתי בדיקת ראיה
רק חבל שאיבדתי את משקפי השמש האופטיים שלי שעלו לי קרוב ל600 שקל...
אז רק נישאר לי ללכת לרופאה שלי להוציא אישור רפואי
(שזה טוב כי אני גם ככה צריכה להביא אחד לחדר כושר כבר איזה חצי שנה)
ולעשות תיאוריה
אבל בשבילי תיאוריה צריך ללמוד
ובשביל ללמוד אני צריכה מחשב
מזל שיש לי 2 חברים טובים שגם הולכים לעשות רישיון על קטנוע,
כל אחד בגלל ענייניו שלו
אבל זה כבר נחמד שיש עוד מישהו לעשות איתו את התיאוריה
התכנון הראשוני היה ללמוד בשבת
אבל לא היה מחשב
אז התיאוריה שהיתה אמורה להיעשות מחר
תידחה כרגע...
מקווה שעש שבוע הבא כבר אגש לתיאורה

ואז, יחלו הלימודים המעשיים...
בהצלחה לי
ושבוע טוב ונפלא!