בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עם חיוך :)

מה שצריך לקרות יקרה.
לפני 16 שנים. 15 ביוני 2008 בשעה 8:08

עוד יושבת בוכייה
עם התחת באוויר
וההצלפות ממשיכות להגיע - לא מפסיקות
לא נותנת לנשום
החלק שבסדין שמתחתיה כבר רטוב לגמרי מהדמעות...
שורף לה, כואב לה, היא רוצה שיפסיק
אבל הוא לא.
הוא יודע את האמת

והיא אוהבת כל רגע שהיא נמצא שם,
עם התחת גבוה והגב נמוך
הפנים במזרן והדמעות מלכלכות הכל...

ההרגשה של הבשר האדום, והכואב, בכל פעם שהשוט מצליף
הצמרמורת והרעד שעוברים בגוף
איזה רעד נפלא זה...

החתכים בעור, הצבע האדום של הדם,
כמה מתוק וטעים הוא...

והיא מחייכת, שקטה, בוכייה.

נחלה.

לפני 16 שנים. 13 ביוני 2008 בשעה 9:34

אפרת גוש,
אני פשוט מתה עליה
היא סוג של יונה וולך - יש לה הרבה רבדים ומשמעויות בשירים
לפחות אני רואה אותם...

למרות שהיא הפכה קצת מינסטרימית בתקופה האחרונה
אני חושבת שהיא עדיין אלופה...

ובמיוחד, שיר שאני אוהבת,
המשמעות מאוחרי המילים - אני כלכך אוהבת את הפרשנות של זה...
כל כך...

קרב איגרוף

קודם כל, הגני על הגוף
שאיש מבחוץ לא ייכנס בך.
ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף
זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך.

עטפי היטב כל פצע חשוף
שם הוא מנסה לפגוע
שיווי משקל.
גופך מסוגל, קרב איגרוף.

בכל כוחך...
תצחקי, תשאגי, תפגעי
תפצעי, תתלשי, תדפקי
שלא תשתקי לעולם יותר עוד.
תילחמי, תהלמי, תצעקי,
תשגעי, תדרשי, תכבשי
שלא תתביישי לעולם יותר עוד.

עמדי זקוף, עיניים פקוחות,
נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות.
אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות
עכשיו, מבלי לחכות, קרב איגרוף.

בכל כוחך...

לפני 16 שנים. 11 ביוני 2008 בשעה 13:33

בתקופה האחרונה
השירותים שפעם היו בשבילי רק מקום של עשית צרכים
תפס לפתע מקום חדש

סוג של מקלט
סוג של מקום לברוח אליו לרגע
להיות בו בשקט,
לשבת על האסלה הקרה
להרגיש את הרעד עובר בגוף כשאני מחכה או מבצעת משימה
את הנשימות שהופכות חזקות

והכל בתוך תא שירותים קטן, עם אסלה וכיור
מקום ראוי לכלבה מושתנת.

הנשימות הכבדות, החששות שלא שומעים אותך מבחוץ
הריגוש שבמקלט החדש
הכיף, הנגיעות, ההתרגשות
המשימות שבוצעו שם...

להוריד תחתונים
לפנגר את עצמי
לעשות אותי חרמנית ולשלוח אותי חזרה לעבודה...

קשה אבל אני יכולה...
מחרמן אבל אני אצליח...
כמה חרמנית שזה עושה אותי...

והכל בתא שירותים,
שהפך בשבילי לפלי-רום קטן ופרטי

לפני 16 שנים. 10 ביוני 2008 בשעה 10:57

די מרוטשת.
את לא אמיתית עם עצמך

את נמצאת בבועה של "נוח לי להיות מבולבלת..."
"נוח לי להיות לא החלטית"
לא לדעת מה את רוצה
לחפש...

אבל די. את יודעת שנמאס לך אחרת לא הית כותבת.

מה את רוצה?
מה את צריכה?
במוקדם או במאוחר את תהיי חייבת לענות לעצמך על השאלות האלה.
אולי אם נכתוב אותן זה יעזור קצת לקלוט
צריך לבחור
אי אפשר להשאיר הכל ליד המקרה...

מה את מחפשת?
אהבה חברות, קשר, סקס, כאב.
הכל?

ואם כן, אז למה את בורחת מכולם, למה את לא נותנת לעצמך לזרום על הרגע?
תתני לפחד לדחוף אותך, לעשות דברים שאת לא רגילה אליהם...
וגם אם קשה לך להחליט באמת מה את רוצה
לפחות תעשי משהו
לפחות תחיי קצת...

ממני אליך,
כי אני אוהבת אותך!

לפני 16 שנים. 8 ביוני 2008 בשעה 10:09

היום שבועות!
ארוחה משפחתית עם אחותי בעלה ואמא שלי
אני אחראית להכין לזניה - אני כלכך אוהבת לבשל
שכבר תיכננתי להכין גם קיש על הדרך
אבל ניראה לי שזה יהיה יותר מידי אוכל
כי כל אחד ממי שבא מכין אוכל.
אז נוותר על הקיש (גם מטעמי קלוריות וגם מטעמי כסף למצרכים)
נכון רק לזנית פטריות טעיממממממה!

השותפה נסעה לירושלים להורים שלה לסופ"ש
יש לי בית ריק רק אני ו2 גורי החתולים

אולי הגיע הזמן באמת לשבת לבד בבית.
כמה זמן לא ישבתי לבד בבית ועישנתי סיגריה...
אוח אוח
היום זה יקרה...
😄

לפני 16 שנים. 5 ביוני 2008 בשעה 6:45

הבוסית שלי הביאה לי מתנה חתול
היא ידעה שאני רוצה להביא הבית חתול או 2
והיא מצאה ברחוב חתלתול קטן ונטוש
מתוק מתוק מתוק
כל כך חמוד
אוח אוח אוח
כלכך חמודדדדדדדדדד!

כל ליטפנו אותו ופינקנו אותו
ובלילה הוא ישן איתי וגרגר כל הלילה

איזה כיף
לא לבד יותר!

אני אנסה להעלות תמונה שלו...
ניראה אם נצליח
😄

לפני 16 שנים. 4 ביוני 2008 בשעה 8:00

יש לי המון ציפיות שלי עם עצמי לאיך שהיתי רוצה שיהיה מפגש שולט-נשלטת
אף אחד לא עומד בציפיות האלה.
אולי אני צריכה להנמיך אותן?

יכול להיות שלא קיים הדמות שאני מחפשת?
או שקיים אבל פיספסתי אותו בדרך עם השטויות שלי...
וזה ביג ביג דיל בשבילי...

כי אני כן רוצה, אני כן צריכה, וכן טוב לי כשאני שם.
אבל בשבילי להגיע לשם.
זה קשה, יש לי המון ציפיות ויש בי המון פחדנות וחששות...

אני נורא קשה...
אבל תמיד אני זו שמוותרת בסוף,
ואז אני זו שתמיד נפגעת...

הראש שוב חוזר לתסבוכות - עד שהיה קצת שקט...
אוף
😒

לפני 16 שנים. 3 ביוני 2008 בשעה 6:55

אני חפץ
אני משחק לשעשוע האישי והפרטי שלך
אני הבובה על חוטים שלך
מתפשטת בשבילך
מתכופפת למענך
מכילה ומקבלת אותך
מתענגת עליך
מקשיבה לך

ככלי בחומר היוצר
משתמש בי להנאה פרטית רק שלך
ואני נהנת מלראות אותך נהנה ממני,
מהחורים שלי
מהרטיבות שבי
כשאתה מתייחס אלי כמו שמגיע לי

אני כד
אני כלי קיבול
בשביל המכות שלך
הזין שלך
הכעס שלך
החום והרגש

עשני מה שתחפוץ

לפני 16 שנים. 1 ביוני 2008 בשעה 8:13

הכל בראש,
אני יודעת...

אני כלכך מבולבלת.
פחדנית קטנה
כל סטיה מהדרך גורמת לי לזעזועים.
ואני רצה להתחבא בפינה כמו עכבר קטן...

קשה לי אפילו עם עצמי להגיע להחלטה - ולו הקטנה ביותר

הכל אוסף של מילים
משפטים
משימות

רוצה חיוך
רוצה להרגיש שייכת

לפני 16 שנים. 27 במאי 2008 בשעה 9:32

יש לי הרבה מה לומר
אבל אני לא יודעת איך לבטא את זה...

אוף
:(