הכל עם חיוך :)

הרגלים רעים
ביצוע: יוני בלוך
מילים ולחן: יוני בלוך

ער
מסתדר
גם אני מיוחד כמו כל אחד אחר
אני אומר
שאם לפעמים זה הורס
הרגלים רעים לא משתנים
לעזאזל

כל מה שבא לי
זה לעבור את זה
שכחתי כמה
להרגיש זה כואב
בעוד שבוע
אולי יותר מזה
שכחתי כמה
להרגיש זה כואב

כן
נתחתן
ונוליד ילדים בקצב מסחרר
אני אומר
שאם לפעמים מחייכים
לפעמים זה לא כל כך עוזר
לעזאזל

כל מה שבא לי
זה לעבור את זה
שכחתי כמה
להרגיש זה כואב
בעוד שבוע
אולי יותר מזה
שכחתי כמה
להרגיש זה כואב

אין
לא ישן
נתחנתן
פתרון זמני עד שנזדקן
לעזאזל

אני לא מאמינה גדולה באהבה
היות ונפגעתי ממנה מספיק פעמים,
אבל אם היה זוג אחד שיכלתי להסתכל עליהם בהערצה
אלו היו אחותי ובעלה
לפני 7 שנים הם הכירו, תוך שנה התחתנו ולפני שנתיים הביאו לעולם את הדבר הכי יפה ומושלם.
הם חברים טובים ואוהבים
ולא פעם היתי שומעת או אותו או אותה מדברים איתי על כמה שהם אוהבים
אבל... (כי תמיד יש כזה)
לא הכל מחזיק לנצח...
ומסתבר שאהבה זה לא מספיק,
מה שרק נותן לי את הלגטימציה שמה שאני חושבת על אהבה - באמת נכון.
אהבה זה לא מספיק, אנשים תולים את כל התקוות שלהם על אהבה
וזה לא זה
אתה גם לא יכול להישאר מאוהב לאותו בנאדם שאהבת לפני 10 שנים...
ובכל מקרה,
מסתבר שלא הכל נקי ומתחת לפני השטח הדברים הרבה יותר גרועים
על מעלליו של בעלה בתימרוני עבודות ובחוסר בגרות נפשית ידעתי
אבל חשבתי שאם הם החליטו להתחתן - הם או יותר נכון אחותי - יודעת ומבינה לאן היא נכנסת...
אבל מסתבר שזה יותר עמוק.
הוא התעלל בה רגשית, הוא צעק עליה, הוא לא היה שם בשבילה ובשביל הילדה שלהם...
ובגדול,
אחותי מתגרשת
בחורה נפלאה ומקסימה בת 29 עם ילדה מדהימה בת שנתיים עומדת לצאת לעולם, שוב.
ואחותי, אני יודעת שאת לא קוראת פה - אבל דעי שאני אוהבת אותך
ואני שם בשבילך
ואתן לך את כל ליבי!
אוהבת אותך סיס שלי.


P.S.

love stinks

לאט לאט מרגישה בשינוי.
לאט לאט, פתאום אני מתחילה לגלות נשיות חדשה

אז אחרי ירידה של כמעט 18 קילו (ועוד ממשיכה)
צבעתי את השיער החום שלי לשחור,
העיינים הירוקות/כחולות פשוט קופצות החוצה עכשיו (שילגיה משהו)
קניתי לי שמלות ונעלי עקב.
עוד לומדת להתאפר - כי אני לא טובה בזה (אני גם לא מאמינה בזה כלכך אבל זה עובד)
אבל לאט לאט, כשיוצאת בערבים מרגישה סקסית
מקבלת פידבקים בהתאם...

הפאב הקבוע - אליו אני יוצאת כל שבוע,
פתאום התחילו לשים לב אלי,
פתאום כאלה שהיו רק שלום והנהון ראש
באים, מדברים, מנסים, מנשקים...

ואני, אומנם מתחילה סוג של שינוי - אני עדיין
עומדת מבחוץ, מסתכלת, וחושבת על השיטחיות.
אני אותה אחת, אני עדיין מצחיקה וחמודה וחכמה
גם בלי כל האיפור והשמלות
גם מתחת לג'ינס וT שירט אני אותה אחת.
למה החיצוניות כלכך חשובה.

אני אוהבת את איך שאני ניראת
אני שונאת את איך שאני ניראת

יחסית לכמות הצפיות
אין לי תגובות

תגובות = אהבה
קדימה, תראו לי אותה!

spenk someone happy!

לא עשיתי סקס כבר שבוע,
ואני בנאדם שאוהב סקס,
האמת שגם לא אוננתי, ודווקא בא לי לגמור...

אבל בכלל - חסר לי - בא לי סקס...
אני בנאדם מיני - אני פלרטטנית, אני מינית, אני אוהבת את זה...
ובשבילי שבוע בלי סקס זה הרבה.
אבל אני עוד יכולה לסחוב,
סתם לא יודעת...
בתקופה האחרונה הסקס היחדי שיש לי הוא ונילי...
רגיל, משעמם, צפוי...

וממש בא לי על משהו טוב,
משהו חייתי.
לאו דווקא שיהיה בסדם מלא - "כהלכתו"
אבל בא לי גררררררררר

בא לי סקס פראי, חייתי, נושך, כואב, שאתה יוצא כאילו אחרי התעמלות, מזיע, משתנשף, מסופק.
חח
בא לי שיקרעו לי את הצורה...

(אין בפוסט זה שום הזמנה או בקשה להודעות בסגנון "בואי אני אזיין אותך", תחסכו ממני, בבקשה)

ניסיתי לעשות משהו נחמד...
לכתוב ככה בכלליות פוסטים של הערצה

אבל זה לא הולך לי,
לא ככה,
איך אפשר לכתוב על מישהו שלא הכרתי,
שלא פגשתי
שאני לא יודעת אם הוא קיים בכלל.

אולי כשכן יהיה לי מישהו -
מישהו שאוכל לנבור את ראשי בין שיערות חזהו.
מישהו שאוכל לנשק את ידו
מישהו שאוכל ליפול למרגלות רגליו

אולי אז אוכל לכתוב דברים אמיתיים - מהלב...
כאלה שבאמת יגידו משהו
ולא סתם אסופה של מילים שחסר בהם הטאצ' של הרגש...

הכל שבלוני - הכל בנאלי...

חסרה בי התשוקה, רוצה להרגיש אותה,,
אני יודעת שהיא שם,
מבעבעת בכפות רגלי...
רק מחכה לפרוץ
לגלוש
לרתוח
לבעור
בשביל אותו אחד
שיהיה מספיק חזק למוד מול האש שלי, לרכך אותה, להרגיע אותה
ללטף את ראשה

לתת לה מנוחה.

לי.

הוא עולה ויורד
נשימות נשימות...
רחב וגדול עם הרבה מקום לליבו הפועם.
מחזיק את כל גופו, הכל יוצא משם
כל הרגש, כל הכאב כל האהבה...

אחרי שהכל נגמר,
אחרי שכל הכאב הועבר -
כשהוא אוסף אותי אליו
פצועה, כואבת, אדומה, שמחה

מלטפת את שיערות החזה שלו
מניחה את ראשי על החזה שלו,
שומעת את ליבו - יודעת את רחשיו

חוף מבטחים להתנפץ עליו ולנוח,
סוף סוף לנוח בשקט שאחרי הסערה.

הרגל שלך,
הכח שלך,
מה שמחזיק אותך איתן ועומד - חזק כנגד כל הרוחות

להשתטח למרגלותיך, לנשק את רגליך,
להוריד את נעליך ולהניח את ראשי על אצבעות הרגליים.
אני שמה את ראשי על אותה רגל שרומסת אותי
שדורכת עלי
שמורידה אותי לרצפה, שנלחצת ולוחצת על ראשי, עמוק לתוך הרצפה.
כובד רגליך האיתנות מאימות למעוך אותי
אבל אתה יודע בדיוק כמה אני יכולה.
רגליך חזקות אך עדינות,
אלטף אותן ואמשוך אותן בשמן.

יודעת - שאותה הרגל שדורכת עלי
יכולה לצעוד איתי בדרך במסע מופלא
לקחת אותי ואותה לדרך קסומה - חדשה

ידך הגדולה, מלטפת מכאיבה.
חוקרת - נעימה
נוגעת בי בכל הגוף
עושה בי צמרמורת
כל אצבע אני רוצה לנשק,
ללקק להכניס לפה ולהרגיש אותה.

להרגיש את נחת זרועך הגדולה עלי
על הישבן, על החזה, על הבטן
תופסת
מועכת
חוקרת
אוהבת

בציפורנך שורט את גופי, את גבי - משאיר סימן כואב של אהבה
כמה נפלאות הן ידך האוחזות בשוט
האוחזות במושכות
האוחזות בי.

עומדת על ארבע, ראש מושפל
רואה רק את נעליו הגדולות
והלב מתחיל לדפוק...
לא מעזה להרים מבט - מחכה להוראותיו.
שומעת את קולו - הקול הסמכותי שישר מרטיב לי את התחתונים
מישירה אליו מבט - מסתכלת לו בעיניים החומות שלו
מחייכת, שמחה, יודעת שהוא יודע בדיוק מה אני צריכה ורוצה
הכל שקט, רק הלב שלי דופק

ואז זה מגיע, סטירה ראשונה - מלווה ביריקה
אני לא נוגעת בפנים עם הידיים, רק עם הלשון
"תלקקי זונה!" אומר וצוחק
ואני בוערת מבפנים, מתרטבת ומשתגעת...
הוא יושב על המיטה - רגוע ואני יושבת למרגלותיו
משמשת לו כמשענת, כהדום, כמאפרה, כמה שרק יחפוץ
אני שלו-אני שם.

והוא ממשיך - משפיל, סותר, מכאיב, מדהים
הדמעות כבר חונקות אבל אני חזקה, אני איתנה
אני לא נשברת, לא לידו,
לא רוצה שיגמר - רוצה עוד
רוצה רק ממנו - רוצה להרגיש את זה בגדול בענק בביג!
ואז כשהכל יגמר
הוא יחייך, ילטף את ראשי יגיד:"כלבה טובה" וילך.
ואני, אני אקשקש לי בזנב לא אמיתי, ארגיש גאה.

מחכה בציפיה לטעימה הבאה...