לפני 9 שנים. 13 בינואר 2015 בשעה 11:38
אביונה עדיין בעינה עומדת.
לא גומרת. לא מאוננת.
לא מקבלת.
מושפלת
זונה אמיתית לא זוכה לפורקן
היא כלי לשימוש
לשחרור
להנאה.
עפה על ההרגשה הזו.
הכל עם חיוך :)
מה שצריך לקרות יקרה.לפני 9 שנים. 13 בינואר 2015 בשעה 4:42
הוא נכנס לחדר
היא כבר חיכתה בו
ערומה על 4 בפינה
חיוך התפשט על פניה כשראתה אותו
בלי לומר מילה התקרב אליה וליטף את ראשה
הסטירה לא אחרה להגיעה
תחושה נפלאה של חום והלם מילאו אותה
הוא קשר שרשרת סביב צווארה,
כבדה, לא נעימה וקרה
והחל לשוטט בחדר
בלית ברירה אך בהמון גאווה
היא הלכה אחריו על הרצפה הקרה
כשהגיעו לפינה בחדר עצר
היא הביטה אליו במבט עורג וקיבלה יריקה לפנים
זונה.
קול ההצלפות כבר הפך למונוטוני
הגוף והראש על הרצפה
הישבן גבוהה באוויר
הצלפה ועוד אחת.
רגל דורכת על ראש
ואצבעות חודרות לחורים.
הרצפה קרה ונעימה
עוזרת לה להכיל את הכאב
היא נאנחת.
משהחליט שהישבן מספיק אדום צרוב ודואב הקים אותה
הושיב אותה על כיסא
וקשר את ענייה
היא יושבת שם.
רטובה, נוטפת, רוצה את אדונה
לטעום ממנו, להרגיש עוד מידיו החמות.
זונה. תספרי עד 42 ןתוציא את הכיסוי.
סופרת
כל מספר שעובר רק מחכה יותר לסטירה
למכה
הצלפה
20...
30...
42...
מורידה את הכיסוי
ומוצאת את עצמה לבדה בחדר
אדונה כבר עזב והשאיר אותה שם.
רק פתק קטן היה על הדלת
את זונה!
אבל זונה שלי.
לפני 9 שנים. 12 בינואר 2015 בשעה 4:35
אני תמונה.
להנאתך הפרטית,
תלויה על הקיר
נבחנת בקפידה
מלאה בצבעים וטקסטורות
אני צעצוע.
משחק אישי רק בשבילך,
בובה על חוט
ליצן עצוב
קוף שמנגן במצילתיים
אני כלי נגינה.
בידך המקצועיית לנגן,
לתופף בתופים
לפרוט על מייתרים
להוציא סאונד מבין שפתי
אני חפץ.
לשימושך הבלעדי,
שטיח פרוס לפניך
הדום לרגלייך
פסל כחומר ביד היוצר
אני כלי.
להכיל אותך איך שתבחר,
קערה עמוקה
צלחת ממנה תאכל ותשבע
סלסלה דקורטיבית
אני כלום
אני הכל.
לפני 9 שנים. 11 בינואר 2015 בשעה 4:40
הקול הקטן הזה בראש שלי
הוא לא נח.
אחרי שישב בשקט תקופה לא קטנה
הוא עכשיו צורח!
מרגישה כמו ילד בחנות ממתקים
רוצה הכל מהכל
כמו מביט בעיני עגל אל אביו ומבקש,
מתחנן...
לשתות עוד מנקטר האלים המתוק הזה
לגמוע הכל, לשתות לשוכרה ולעוף לשמיים.
כאילו נפתח ברז
בהתחלה טפטף ואף אחד לא סידר
ועכשיו זו כבר נזילה שאי אפשר לעצור.
"!i'm the juggernaut bitch"
התחלתי, ואין לי כוונה לעצור.
לפני 9 שנים. 10 בינואר 2015 בשעה 15:54
היתה לי כלכך הרבה אנרגיה אתמול בלילה
חזרתי הביתה ולא יכלתי להרגע
ב3 בבוקר התחלתי להכין אוכל לשבת
מוציאה סירים צורבת בשר
מטגנת וחותכת כאילו אין מחר
השעה בכלל היתה רק המלצה
יכלתי לרוץ מרתון מכל האנרגיה
הרגשה כלכך משחררת
כלכך נהדרת...
בסוף כשהכל נרגע
ישנתי כמו תינוקת
ובסוף יצא אוכל ממש ממש טעים...
לפני 9 שנים. 10 בינואר 2015 בשעה 1:20
מגיעה הביתה, מחליפה בגדים
מתיישבת על הספה ומדליקה ג'וינט
לאט לאט נרגעת, ההתרגשות כבר עברה
עכשיו נשאר הזיכרון
מריצה את הערב בהילוך חוזר, עירפול מתוק של חושים
הרגליים עוד קצת רועדות לי אולי מהקור של השימלה והעקבים שביקשת שאלבש
אולי מהזין האדיר שלך ואולי בכלל מהסטראפאון שלה...
הרגשה מדהימה ואני באופוריה
הרגישות והעדינות מול העוצמה והכאב
בדיוק מה שאני צריכה כדי להשתחרר מעצמי ולהרגע
בלי מחסומים בלי מגננות פשוט, טבעי ויפה.
אבל היה לי קשה
יותר מהמכות, יותר מהסטירות וההצלפות
היה לראות אותה מתענגת עליך, מקבלת ממך יותר ממני
מזיין אותה באצבעותיך והיא גונחת ומתלהבת
ואני פתאום נמצאת בצד ומבפנים נשרפת
מסתכלת עליך מזיין אותה חזק
ומתה להיות שם במקומה מתחתיך
את הכאב הכי גדול שיכלת לתת לי הבאת על ההתחלה
רוצה אותך עכשיו יותר
רוצה להיות לך כלבה ראויה
כזו שמקבלת את נחת זרועך וכל צומת ליבך...
לפני 9 שנים. 9 בינואר 2015 בשעה 12:46
אז אחרי העבודה
אחרי הקניות
הבישולים
ונקיונות
מפנה לעצמי כמה דקות
כששקט בבית
עוד לפני המשפחה
והסעודת שישי
סוף סוף קצת לבד
לסדר את הראש
לנשום עמוק
ולשחרר את המחשבות ...
לפני 9 שנים. 8 בינואר 2015 בשעה 16:31
ההתרגשות מחלחלת לי לעצמות
אני מרגישה אותה!
מהשיער על הראש ועד הציפורן של הרגל.
מרגישה חיה בכל חלק וחלק מגופי
החלקים הכואבים והמסומנים
וגם אלו שעוד לא...
גבר ואישה
קשה ורכה
כוח ותשוקה
הראש מסתחרר מעונג ומחשבות
מחכה כבר ליצור מציאות מחלום.
והכל כמובן תחת שרביטך
כמו מנגן עלי ועל תשוקותי
מחבק אותי ולוחש לי באוזן
עכשיו זונה,
עכשיו תורך.
לפני 9 שנים. 8 בינואר 2015 בשעה 4:43
בין הדמעה לצחוק
בין כאב לשמחה
אני מרגישה במקום הנכון בזכותך...
יודע להבין אותי
להחזיק אותי חזק אל מול הרוח הייצרית
וגם יודע לשחרר קצת כדי לתת לי לעוף.
מחכה לשיחות הקטנות בינינו כמעט כמו אוויר
כי אני יודעת שאפילו אם יש סופה גועשת בפנים
כמה דקות ארוכות או קצרות איתך יהפכו הכל לבהיר.
מחבק, מלטף וצובט
אוסף את כל שברי לאחד
אתה אחד יחיד ומיוחד
אתה מדהים!
אתה נרשע וזדוני
אני רוצה לקרוא לך אדוני...
לפני 9 שנים. 7 בינואר 2015 בשעה 16:49
כבר יותר טוב
לאט לאט
ככה זה
נושכת שפתיים ועוברת הלאה
בבוקר ככה בערב ככה
שחכתי אילו תנודות רגשיות אני יכולה לחוות
מתה על זה!
והכי חשוב!
תודה על האהבה שקיבלתי היום מכל מי שהגיב וכתב.