אני הבנאדם הכי לא שחצן בעולם,
בכלל.
אני הכי מתחשבת, אני הכי דואגת לאחרים יותר מאשר עלי
אבל די,כמה אפשר
כמה אפשר לתת שידרכו עליך, ושלא יתיחסו אלי?
מה כבר ביקשתי?
אמת?
יחס?
כבוד?
נכון אני כלבה, נכון אני סמרטוט שלא ראוי, אבל מהקצת,
מהפתח הזה.
חיבוק, אהבה, זה היה קשה?
אבל לא, כל הדומיקולים פה בכלוב
כל אחד חושב שהוא דון-ז'ואנן
אבל ברגע הקריטי לא יודעים אפילו להחזיק אותי ישר.וזה לא שאני קשה...
אני הבנאדם הכי מתמסר בעולם.
אתה רק צריך למשוך בחוטים הנכונים...
אז מצאתי מישהו כזה.
הוא מושך לי בחוטים,
הוא מחזיק אותי קצר
הוא חזק, הוא טוב והוא נפלא.
הוא שלי
והוא לא מהעולם הזה!
אין לו את היחס המגעיל שיש לרוב האנשים כאן
אין את ההתנשאות.
נכון, זה לא כולם כאן
ויש אנשים נפלאים שהכרתי בדרך שבגללם אני נישארת פה.
אז מחפשת אני לא.
אבל בשביל לדבר עם אותם אנשים שעזרו לי,
שהיו שם בשבילי
שסידרו לי את המחשבה
כשכל השאר הרסו אותה...
אני פה.
אז תודה לכם.
לא נעלמתי,
אני ברקע,
אבל הרבה הרבה הרבה פחות...
😄
ואם יהיה משהו מעניין,אני בטוח אכתוב עליו,
התרגלתי לבלוג הזה
אני אוהבת אותו
:)
לפני 16 שנים. 10 באוגוסט 2008 בשעה 6:48