לפני 17 שנים. 27 באוגוסט 2007 בשעה 14:11
"בוא", אני אומרת לברמה. "חיכית כ"כ בסבלנות כל הסופ"ש, בוא נקרע לך קצת את הצורה".
ובאמת אחרי שעברנו סוף שבוע שלם במסיבת יער, מסטולים לגמרי מהמוזיקה והשתייה והעשן המתמר, ובכל זאת לא מצאנו עצמנו משום מה קושרים או נאזקים לשום עץ אורן רענן, מצוידים בחבלים עבים ובכל רפרטואר צעצועינו הבלתי נדלה, ואף לא בצענו שום סשן מופלא על פסגתו המתבקשת של ההר באי שם.
ועתה, מששבנו הביתה, תשושים וצרובי שמש, הבנו שלא ניתן לשבת לחמוק מבין זרועותינו היגעות ללא שנבצע מעשה.
"לך" אני מסמנת לברמה, "פרוש את כל מה שאנחנו עשויים להזדקק לו, התפשט וחכה לי".
כשאני מגיעה אני מעבירה מבט על שלל החבלים, האזיקים, המוט, האטבים ושאר הצעצועים המסודרים בשתי שורות לנוחותי. מעבירה את מבטי על ברמה, השוכב על גבו, עירום ועצום עיניים. עכשיו לאט ובנחישות אחדיר בו את תחושת העבד. העבד שלי.
בשלב הראשון אני מכסה את עיניו בצעיף, כדי שלא יהיה ער להתלבטויותי.
ברמה שוכב על הגב ואני עורכת עם עצמי דיון קצר באיזו פוזיציה אני מזמינה אותו לעצמי.
עוד התחבטות קצרה ואני אוזקת את ידיו גבוה מעל ראשו, אל מראשות המיטה.
לאחר מכן אני לוקחת את המוט המיוחד שהכנתי, בשני קצותיו ווים ומכניסה אותו תחת ברכיו וקושרת אותו כך שהוא מחוייב לשכב עתה, פרוש ופעור מולי, רגליו מפוסקות ומונפות אל על, אל מעבר לראשו, כפותות אל המוט שנקשר גם הוא לראש המיטה משני צידיו. אני מסתכלת על מעשה ידי בהתפעלות. אני מרוצה למדי מהתוצאה ואפילו לא הסתבכתי ממש עם החבלים הפעם. אני מעניקה לעצמי טפיחת שכם בלתי נראית.
ברמה נראה ככה חסר אונים למדי. שוכב על גבו, עקוד מולי, פעור לפני, והזין שלו זקור ומטפטף. פשוט נפלא, אני מחייכת בעונג. לשם קישוט אני מוסיפה גם שני אטבים כסופים בפטמותיו. ברמה קצת מסטול ומתלונן על רגישות, מה שמעלה בי את הצורך לשמן את הפלאג ולהחדיר אותו בעקשנות לישבנו הפעור מולי. הוא מגיב בכאב ומנסה להתפתל ולהתנגד, מה שגורם לי כמובן לדבקות במשימה. ליתר בטחון אני מגבירה כמובן את הרטט לשיא. למה לא, אם אפשר. "תפקידך לשמור שלא יפול" אני לוחשת לו ומרגישה את הצמרמורת אוחזת בו.
הזין שלו בהחלט מסגיר גירוי גדול, כמו גם הרטט בשפתיו.
אני מתחילה להצליף בישבנו, עם ענף שמצאנו בים, עם השוט, עם היד. מחליפה מדי פעם לגיוון. מעבירה מפעם לפעם מספר הצלפות קלות גם לביצים, , מה שגורם לו לקפיצות בלתי רצוניות, אם גם מוגבלות מהקשירה, מלטפת עם השוט, מעבירה על פניו, על צווארו, על חזהו ושבה להצליף חזק יותר ויותר, מותירה גוונים אדמדמים בישבנו. רגליו של ברמה רועדות מכאב ומהתרגשות. המראה הזה, אנקותיו והזין שלו שעומד זקור כ"כ מקשים עלי את האיפוק ואני מעבירה מפעם לפעם לשון רטובה, יונקת אותו קצת, מלקקת, אוחזת בביציו, מלטפת ומועכת, מרגישה את הזין החלק שלו, את הלהט הזה שממלא לי את הפה.
בא לי פינוק ואני פושטת לאיטי את הבגדים, עוברת בתנועה לוליינית מתחת לחבלים ומתיישבת על פניו של ברמה. דוחפת את הכוס שלי אל מול לשונו. הוא כבר יודע בדיוק למה אני מצפה ומתחיל לזיין אותי כך, עם הלשון, לשתות את מיצי. אני מודה שממש קשה לי כשהידיים שלו קשורות והייתי כ"כ רוצה שישחק לי עכשיו בפטמות, שימולל אותן קצת בין אצבעותיו בזמן שהשפתיים שלו יונקות אותי. כשנמאס לי אני מסתובבת ומשפדת את עצמי על הזין שלו. הכל כל כך רטוב וחלק שאין שום צורך לכוון, הוא פשוט מחליק פנימה בקלות.
שוב חסרונן של הידיים מכה בי, לעזאזל, לפעמים זה כ"כ מגביל שהוא קשור, ואני כ"כ אוהבת להרגיש אותו מועך אותי אליו, מפסק אותי עליו. אבל מה לעשות, המעמד מחייב ואני מנסה ללמד את עצמי איפוק מהו.
ברמה לעומתי, רועד כולו ואומר שלא יוכל להחזיק עוד מעמד. בהחלטה של רגע אני מאפשרת לו לגמור רק משום שאני יודעת כי אוכל להעניש אותו אח"כ על גמירה מהירה מדי. העונש הוא- שעור מספר 2 בבליעה. אנחנו באמת עובדים על זה קשה, ברמה ואני, אבל ברמה משתפר ובסוף הוא עוד ילמד לבלוע כמו גדול. "נקה אותי" אני מורה לו ומתיישבת שוב על פניו.
"בבקשה, לא"... ברמה מתחנן ומנסה להסיט את הראש. קשה לו להתמודד עם תוצרת עצמית.
אני מתעצבנת, אין לי שום כוונה לוותר על כך שינקה אותי עד תום מתערובת נוזלינו המשותפת, ולא רק שאני מתיישבת לו שוב על הפנים, סוגרת על ראשו בין רגלי, אלא שאני עושה גם מאמצים ניכרים לשחרר הכל אל תוך פיו על מנת שילמד.
אני מתגרה בו, מפנטזת באוזניו על אחרים שהיו משתוקקים לזיין אותי ולמצוץ אותי מולו, במקומו. אומרת לו שהוא צריך להיות אסיר תודה על כך שהוא זוכה לשרת אותי. מאיימת להשאיל אותו להנאתי.
ברמה כבר גמר, מבחינתו אפשר לסיים עניין וללכת לישון, אבל אני מחליטה שעדיין בא לי להשתעשע בו קצת. הוא נותר קשור, רגליו עדיין מונפות אל מעבר לראשו, הפלאג ממשיך לרטוט ולטחון לו את התחת ואני מחליטה להעמיד לו שוב את הזין. אני נשכבת עליו ומחליטה להקצין קצת את המצב. "אתה צעצוע שלי" אני אומרת לו, "בובת מין במיוחד עבורי, לסיפוק צרכי" אני מחייכת לתוך אזנו, מחליקה ומטפטפת על הזין שלו, מאוננת עליו. אני יודעת שהמגע קשה לו עכשיו, שהוא חייב מנוחה ואני מחליטה להעביר לו את המסר כי חוסר האונים שלו נועד במיוחד עבורי, כדי לרצותני.
לזין חיים משלו כידוע והוא מתעורר בשנית, אני משפדת עצמי עליו, הפעם מהכיוון ההפוך, יודעת שברמה היה נהנה לראות כך את התחת שלי, עולה ויורד מול פניו, לו רק עיניו לא היו מכוסות בצעיף, עיוור מלראות, נתון רק לתחושות המגע והקול.
אני דוהרת עליו לעבר השקיעה, מועכת את ביציו, מתענגת על המגע ועל החיכוך הגדול בין רגלי. משחקת לו מדי פעם בפלאג, שלא יתרגל לקיומו, ומרגישה את האורגזמה שנבנית בי, שוטפת אותי. נרעדת, אני נשכבת לידו וקורסת מסופקת, נרדמת לתנומה קלה בעודו קשור, לא לפני שאני כופתת גם את הזין שלו במצב הכן, שישאר כך, מוכן לרצותני לכשאחפוץ.
לאחר זמן מה אני מתעוררת לסיבוב שני ומגלה להפתעתי את ברמה קשור ורוטט עדיין לצדי וגם הזין מתחנן לתשומת לב נוספת. מופתעת ומשועשעת אני לועגת לו שוב על היותו חפץ, קשור בפוזיציה מסויימת, רק עבורי. האמירה הזו מסתבר עושה את שלה וברמה נרעד. אני מעריכה שכבר קשה לו מאוד לשכב כך, עם הרגליים מונפות באויר, קשורות אל על ועם פלאג רוטט, שהיה שווה מסתבר כל אגורה. אני מציעה לו ברוך שאזיין אותו עכשיו עם הסטרפאון, חוגרת אותו ונותנת לו ללקק ולמצוץ. מחניקה את גרונו ביצור הענק הזה. אני יודעת שברמה פוחד מהסטרפאון הזה, שברגע של משובה קנינו אותו בלי לתת ממש את הדעת על גודלו האימתני. אבל אני לא ממש בקטע של ויתורים הלילה, ובסה"כ אני מחבבת אותו למדי, גם בזכות הרטט הכפול וגם בגלל תחושת העוצמה שהוא מעניק לי כשאני מבקיעה אתו את ישבנו של ברמה ומזיינת אותו עד כלות, כשברמה נאנק תחתי. מרגישה את ירכי מתנגשות בירכיו עם כל תנועה. אני מזכירה לברמה בקול שקט והגיוני שתמיד טוב להכין את החור לדבר האמיתי, ולכן לא נותר לנו אלא לעבוד עליו בהדרגה כדי שיהיה מוכן בשעת אמת, אם אשתוקק לפתע לראות מישהו שחודר אליו. אני יודעת שברמה לא מצליח אף פעם להחליט אם זה מגרה אותו יותר או מפחיד אותו יותר. אותי באופן אישי זה די משעשע.
אם כך אני שולפת את הפלאג ומתחילה לזיין את ברמה באחוריו. אוחזת בירכיו כדי לנוע קדימה ואחורה. לופתת את הזין שלו ומלטפת. ברמה מתפתל מתחת, נאנק, דואב ומטפטף.אני אוספת את הטיפות בלשוני וממשיכה לזיין אותו. התחושה הזו של השליטה והחיכוך המאסיבי בדגדגן הנפוח, מחרמן אותי כ"כ שאני נרעדת וגומרת שוב.
אני מותשת לחלוטין, מהגמירות, ממסיבת היער, מהיומיים האלו שעברו עלינו. אני מתירה את כבליו של ברמה, תוחבת לו פטמה בפה ליניקה, מתגרה עוד קצת. מעדכנת אותו שלא יגמור היום בשנית אלא ישמור על דרגת גרוי כזו לפעם הבאה בה נפגש. שיפגוש בי בתשוקה ובכמיהה, מתוך ציפייה עזה לנו, למגע. מתוך החסר הזה בגמירה נוספת כשכבר כ"כ קרובים. בתוך תוכי אני מרחמת עליו, אבל יודעת שהיום ברמה הוא הזונה שלי, צעצוע עבורי ואם סיימתי אין זה מענייני אם לא גמר שוב. אני כ"כ שלווה ומסופקת עכשיו, שאני מתכרבלת בו, עוצמת עיניים ונרדמת בשלוה.
לילו,
הצד המואר של הלבנה.
