לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

בדס"מ עושים באהבה או שלא עושים בכלל
לפני 17 שנים. 18 בספטמבר 2007 בשעה 17:26

נותרו 48 שעות גרוסו מודו לחטאים של השנה
יומיים פלוס לכונן חטאים מתוקים
להוציא לפועל את הזימה, הרישעות.
יומיים שלמים להכאיב, להביט בעיני המתייסר ולחייך
נתנו לכם עשרת ימי תשובה, נצלו את ההזדמנות מהר לפני שיגמר
ללעוג, לצחוק, לרמות, לבגוד מאחורי הגב
לבגוד לבגוד, זה בכלל נחשב עדיין לחטא?
קצת לשקר, לא יותר מדי כי זה לא מוסרי להגזים עם שקרים
הזדמנות נאותה להקצין את היום יום
פה ושם להוסיף חטא על פשע
יום ועוד יום!
מיד לאחריהם נבקש סליחה, נתפלל למחילה*


אני מבקש סליחה מהיקרות לי מכל


* ואם זה לא יעזור אצמיח קפוטא ושטריימל ואאמין בכל לבבי ובכל מאודי שטוהרתי.

שפחריפה - בררררררררררר קר פה.
לפני 17 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - לילו הזדעזעה לא פחות ממך מהניסוח המחמיר של מה שניסיתי להעביר פה. ברור לה באופן חד שהפוסט עלול להציג אותי ככזה ולפספס את כוונתי למסר ציני המשתפך בין המילים. מכאן נובעת חרדתה. כשהשוונו את אופן קריאת הטקסט ביננו הבנתי למה. בקריאתי הייתי הרבה יותר מרוכך והיא לעומתי השתמשה באינטונציה הרבה יותר קשוחית.
המחשבה הראשונית הייתה להשתמש בציניות קלה עם קריצה על כך שבא לנו להשתעשע קלות יום לפני כיפור. שהתחלתי לכתוב עלתה בעיני דמותו של הדתי המסורתי וחבר מרעיו (מבלי להיסחף להכללות כמובן) המסוגלים לעשות הכל במהלך השנה ולכפר על עוונותיהם בתשליך סימבולי והכל בזכות האמונה בילתה. הדמויות הוקצנו תוך כדי כתיבה לעברייני לגו מרושעים. כך פועל המוח ללא שליטה, בדמיונו.
נ.ב. היקרות לי מכל עלולות לצאת נפגעות אך לא ידי תרמה למעל כלל!
הירח מלבין פנינו
לפני 17 שנים
שפחריפה - גם לי, כפי שהבנת זה נקרא מאד קשה. הציניות עברה וגם הרעיון (אגב , מבחינה פילוסופית לא מדוייק, מה שאתה מתאר זה יותר הכנסיה הקתולית אולי), אבל המילים קשות נורא, מרמה, בגידה, לעג ולא ריככת ולא איזנת אותן.
זה נקרא כמעט כמו נבואת זעם..
אבל,
תן לסומק להציף..
לפני 17 שנים
josa​(נשלט) - היקרות לו, אנא זכוהו במחילה (גם אם חלקכן יקדים לכך הבאתו לכלל זחילה), לבל יצמחו, אויה, זנבות שועלים על ראשו
לפני 17 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - הי ג'וס
היקרות זיכוני גם זיכוני מעצם היותן מי שהן ומתוך ההכרה התבועה בהן שלא דבק בי רבב. מתוך הידיעה האינטואיטיבית, כך רוצה אני להאמין, שלא בי מכאובן.
בקשת המחילה נעוצה ברגשות האשם ולא בגלל האשם. הרצון העז לכפר על מעשהו של הזולת הרשע הבוגד כי הוא בעצמו לא יעשה זאת ולכן כל שנותר זה להישאב לבור שהשטן כרה בכבודו ובעצמו.
דין וחשבון כלפי בורא עולם? מעדיף התדיינות והתחשבנות עם עצמי.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י