גם וגם

בתור אדם המעשן עצמו לדעת (כמעט) עם נסיונות אין ספור להפסיק לעשן וגם מודעות גבוהה לסביבתי הלא מעשנת, אני מתרעם על המגבלות הבלתי אפשריות שהמחוקק הטיל עלי.
היום התפרסמה ב ynet הידיעה הבאה:
"בשבוע הבא יכנס לתוקפו התיקון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, שמחמיר עם בעלי מקום שנתפסו בו מעשנים. לקראתו, כשירות לאלו שלא מעשנים ורוצים להתלונן על עשן במקומות הציבוריים, העלתה האגודה למלחמה בסרטן לאתר שלה טופס תלונה מוכן וקראה לו - גלאי עשן" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466266,00.html

אני דווקא מצדד בתגובה מספר 51 המובאת בזאת הלשון:
"
איך ביכולתנו להפוך את ההחלטה הטיפשית של בית המחוקקים שנכנע ללחץ לובים קטנים לחוקק חוק לא ישים בנושא העישון?

1. אנו המיעוט הגדול ביותר בארץ 32% מעשנים!!!, ולא כפי שנקבע בכתבה 25%. כנראה ש 25% הכוונה לאוכלוסיה הכוללת במדינת ישראל ולא לאוכלוסיה מגיל 18 כפי שנהוג לעשות בעולם. דהיינו למעלה מ 1.5 מליון תושבים, רובם שומרי חוק ומשלמי מיסים, מעשנים.

2. לצורך השוואה על קבוצות אוכלוסיה המוגדרות מיעוט ולהן לובי חזק להזיז דברים בכנסת ישראל בלי פרופורציה לגודלן באוכלוסיה: 20% ערבים, דתיים 22%, קיבוצניקים 1.6%, עולים 17% (ב 20 שנים האחרונות מ 1998) מתנחלים (כמה עלה לנו בדם יזע ודמעות שלא נדבר על כסף?), אמהות חד הוריות 1.2%. עכשיו אחרי שהבנו את הפרופורציות ואת העוול הלא מוצדק מה עושים עם זה?

3. לא לעשן בטיסה, באוטובוס, בסרט, במרפאה, בבתי חולים, במונית, בתיאטרון, בקניונים ועוד היד נטויה - הבנו וקיבלנו, עם כל הקושי שבדבר. אנחנו לא רוצים להפריע ללא מעשנים, בכלל לא. אנחנו רוצים שיאפשרו לנו לעשן במקומות בילוי. שלוש אופציות אפשריות. א. שתתקיים חלוקת השטח ויוגדר אזור ללא מעשנים כפי שהיה נהוג עד כה. ב. אם אין אפשרות לחלק את שטח המקום בגלל גודלו שהחוק יאפשר לבעלי הפאב/ מסעדה/ להחליט האם הוא פאב למעשנים או לא. ג. לאפשר לחלק את הימים בין ימי עישון לימי נטולי מעשנים. כיום אסור לבעל פאב עצמאי לקבוע את זכותו לארח במקום שלו "רק מעשנים" כמו למועדון חברים בעד עישון.
4. לא נראה הגיוני לפגוע, כן זו פגיעה בזכויותי, בדיוק כמו שהלא מעשנים מרגישים שזו פגיעה בזכויות שלהם לא לבא במגע עימי כמעשן.

5. לכן, אני קורא לציבור המעשנים להצטרף למאבק "גלאי מלשן" ולעצור את ההיסחפות באופן הבא: א. יוקם אתר מסייע לחתימה על עצומת מעשנים – מטה עמוד העשן. ב. לא לוותר לבעלי עסקים – מקום שלא מתיר עישון לא להיכנס, הפגיעה בכיס תהיה קשה בהתחלה, תניע לשינוי החוק ותצרף את קולותיהם לשלנו. ב. לשלוח את טופס התלונה במאסות כדי לפוצץ את המערכת דווקא כתלונה על המקומות בהם לא יכולתם לעשן (זה כמובן לא יאפשר גלאי העשן המתיימרים לומר לנו מה טוב לנו ומה לא, ובעיקר מה אסור, להעניש את בעלי המקום באשר הם)

6. לא לאפשר לכל זב חותם לצלם אתכם מעשנים – הוא חודר לפרטיותכם ממש כתקיפה, אזי ניתן לבקש ממנו למחוק את תמונות הצילום.

7. בהצלחה! בשמירה על שפיות ועל זכויותינו.


היו מתלהמים רבים משני המחנות אבל פתרון אמיתי אין.
המחאה הפרטית והשקטה שלי הייתה לקום ממקום בילוי בו הגבילו את עצמאותי לעשן עם הבירה ואפילו לא הקצו פינונת למעשנים.

ברמה - הצד המעשן.