רוז, אמה של השחקנית הראשית, הייתה יד ימינו של בעלה. למעשה היא הייתה ידיו ורגליו ומחליטת העל. נצר למשפחת בורגנים אקסלוסיבית שעשתה את הונה בשנחאי וירדה מנכסיה במשבר המניות הגדול . שמו של בעלה ביביאן הלך לפניו ממש כמו אפו הגדול והשבור בעל המחיצה העקומה שיצר סימפוניית שריקות רמות בעת שרגז. מכאן גם שמו Big Broken Nose. קלסתרונו הגס של מתאגרף העבר, גרם צמרמורת וציפצופיו יצרו זיעה קרה במורד הגב לכל מי שנכנס לטריטוריה שלו.
את שנות נעוריה העבירה רוז בשנחאי וגודלה על-ידי מטפלת סינית. בימים ההם עדיין קראו לה ויויאן. ברבות השנים אימצה לעצמה את השם רוז, בעקבות תוארה מאדאם "התיאטרון הורוד".
הכינוי תיאטרון ורוד, שנתפס חזק בפי האורחים שהוזמנו באופן אישי יממה אחת לפני מועד ההצגה, ניתן לו כדי לעדן את משמעות האדום, הטאבו, האסור, הקו האדום בקרב בני האדם. שלט העץ הסדוק בחזית גרם המדרגות למרתף ניתלה ביום הפתיחה עבור ביביאן, בכדי שיזכור את ההסבר לאורחים ומאז היה תלוי שם "ורוד: צבע המתקבל מערבוב של אדום ולבן. אדום הוא צבע המזל בתרבות הסינית, צבעו של הקיסר, הלב והוא מקושר לכח מיני ועוצמה, הצלחה. לבן, המכיל את כל הצבעים, מתאר את הכניעה, המשמעת, התם, הנקי והזך."
תיאטרון הממזג בין צבע יסוד עז וקיצוני, אקסטרימי לבין מכלול צבעי הפריזמה, הכלליות, המיינסטרים.
במלאות שנה לפעילות התיאטרון הורוד, השחקן הראשי, אחיה של רוז נעלם. באותה עת הוא גילם את עצמו, הדוד השיכור ששוחרר בערבות מהכלא לאחר שלא הוכח כי הוא ביצע את הפשע. חמישה חודשים עמדו לשופטים בבית המשפט לנסות ולהוכיח את החשדות נגדו. משחקו המשכנע בהצגה היה לו לרועץ בעת הגשת התלונה, משחקו המשכנע מול בת אחותו גם הציל אותו בסופו של דבר בטוענה שקל היה להדביק לו את אותן האשמות. תלונתה של מרי הקטנה גוועה. מרי אכן הייתה קטנה חייכנית ובעלת פני מלאכית עם צמות. מעטים מצליחים לקשר בין הזיכרון הזה למציאות מראה כיום.
מי שדאג לערפל את הסיפור ולהודות בחלק מהאשמות, שאגב, סייעו מאד לשחרורו של הדוד, היה נהג המונית השתקן סיי. סיי היה גוץ מקריח ופרוותי בעל הליכה גמלונית שהיה מאוהב בביתה של רוז. בילדותו היה נלעג מאחורי גבו. גם הגדולים שבחבורה חששו מפניו. לביתה של רוז הבטיח אהבת נצח והגנת עולם.
הדוד נעלם, עד היום אין יודעים לאן. מה שכן יודעים זה שמייד עם שחרורו של סיי הוא נשא את ביתה של רוז לאשה.
כל הנוכחים באולם, 36 במספר, התכוננו למשחק הארוטי רב המשתתפים עליהם ניצחו ביתה של רוז והשחקן הראשי, "החדש". אחיה הבכור נתן את אות הפתיחה ולפת את אחותו מאחור בחיבוק מאמץ, חזק ותובעני.
הקהל הגיב וחזר בהתרגשות דרוכה אחר כל תנועה המוצגת על הבמה.
סיי חיכה כבר במונית, מדליק עוד סיגריה מהרהר איך מזלו האיר לו פנים.
לפני 16 שנים. 23 בדצמבר 2007 בשעה 21:37
