על פי כל הכללים המוכרים לי, חנוכה זה החג לסישונים ומימוש פנטזיות.
חטא ימים (וסליחה על שגיאות הכתיב, לדיסלקטים ולדיסגרפים שביננו - ח' ימים)
מרובים בשלהבות שעווה מתנזלות לאיטן.
שמן. אוחחח כמה אני אוהב את מגע השמן הריחני בכל הגוף שלי, שלה, של המשתתפים האקראיים לתחושה.
בשמונה ימים ניתן ליצור את התניית פאבלוב. בימים כתיקונם ריח הווניל השמנוני מוערר בי זיקפה.
הסביבון, משל הפור. אם יש לך מזל יפול על אחד מהעונשים החביבים עליך ואם לא זבשך.
גשם רטוב ומרעיש בחוץ המסווה את המתחולל בפנים. השנה אפשר בכלל ליישם סשן בחוץ והרבה יותר רטוב בפנים.
סופגניות כזכר לסופרת גמירות, סופגמירות עד לסוף המתוק ולמיצוי המתיקות הנוזלת הזאת לצידי השפתיים.
לספוג ולספוג בשקט את מה שנוחת במפתיע כסופגנית חג.
מצד אחד ההתרגשות והלחץ המחלחלים כאשר ידי אוחזות בגרונה בזמן האורגזמה והיא בחשש מרגישה חנוכה.
ומצד השני היכולת שלה לשחק באגוזים 2 nuts למשוגעות לדבר. מי ימלל ויש לנו פיצוח.
ולבסוף הנס.
תמיד זה מסתיים כנס.
2 סוכר?
חג חנוכה שמח .
לפני 13 שנים. 6 בדצמבר 2010 בשעה 0:03