לפני 11 שנים. 31 במאי 2013 בשעה 10:45
ווווווו סמס קצר הזניק אותי משלוותי כמו בצו שמונה.
לא ידעתי אם זאת רק דרישה בשלומי או שיתווספו אליה דרישות נוספות.
רק המחשבה על כך החלה להגביר את הדופק, מרגיש את פעימות ליבי.
המחשבות מיום האתמול לא גוועו עדיין, וכבר יש חדשות שמתווספות לקיימות.
ידי אוחזת באייפון, רועדת, מובלת לשירותים.
לא משנה הפניות שלי, לא משנה מיקומי והאנשים שסביבי.
ההתרגשות שבהתמסרות מייצרת התמכרות -
ותוך 3 דקות של מילים ועוד דקה של מגע בזין הקטן שלי שופכות ממני נוזלי כמיהה רבים ההופכים את המגע הזה למצרך יקר מאד.
מתקשה באחת וחושב לעצמי וואו זה קורה לי.
זה קורה הרבה יותר מהר וחזק ממה שתיארתי לעצמי.
ועכשיו לנסות להתנהג כלפי חוץ כרגיל כשבפנים מתחוללת סערה.
מדליק סיגריה שמנסה להסדיר נשימה בהתאם לכמות החמצן המוכרת ולא מעבר.