לפני 9 שנים. 30 באוגוסט 2015 בשעה 16:48
אז לא כתבתי מזה זמן. הייתי עסוק בעיסוקי או בעיסוקיהם.
ועכשיו שקט שיש ללמוד להכיל במהלך השבוע ולראות דרך דמעה לוחצת לצאת, מחזירה לאור את הכאב, משקפת את הרגש.
והוא ימשיך ליצור בנו געגוע ולפרוט את מנגינתו הייחודית בשפתו הנעלה ובמחשבתו המיוחדת.
תחסר לי הכי אחי יחידי
אוהב אותך
תנוח קצת מהבלאגאן ולאחר מכן תפיץ את הידהוד לבבך בקרב המלאכים בני מינך באנרגיות חיוביות רבות של תווים ומחשבות.
של אהבה ואור
כי נצחי היית ונצחי תישאר.
