הבטחת שלא תעזבי
והנה אני לבד בלי אף אחד לדבר בלי שמישהו שידע להגיד מילים מנחמות
יש בכלל מילים שיכלות לנחם דבר כזה?
יקירה שלי את עכשיו ליד מלאכים
ואני עכשיו ליד... כלום בעצם
זה מה שנשאר, הגעגוע . איך בין לילה הלכת? דווקא את שהחיוך לעולם לא ירדת מהפנים היפות שלך , הפסקתי לשאול למה את. יש לי שאלה אחרת
איך מתמודדים?איך ממשיכים? בלילה זה הכי קשה להתגעגע אלייך
זה הכי קשה לישון להרדם פשוט לעצום את עיניי,
אני ישנה רק בשביל לחלום אותך
אני אוכלת בשביל להתקיים, הרצוך לצחוק נעלם ביום שהלכת
הרצון להמשיך האלה נעלם גם הוא
אמא למה עזבת אותי פה לבד? את לא יודעת שאני אבודה בלעדייך
מה עשיתי שמגיע לי דבר כזה
אלוקים לקח אותך ממני אמא
איך יעברו הימים בלעדייך? איזה חיים יהיו לי בלעדייך
לקחת איתך כל דבר טוב שהיה לי בחיים. איך אחייה בלעדייך? איך אשרוד?
אמא תביני
בלעדייך לא תהיה שמש בשמיים, גם הירח לא יזרח יותר בשבילי.
אני אבודה כי איבדתי אותך!!!
היית הדבר הכי אמיתי הכי אוהבת הכי מבינהן הכי תומכת הכי הכי שבעולם היית הכל עבורי
אם רק היית יודעת כמה אני זקוקה לך
ועכשיו את לא כאן לראות אותי פורחת.. ואת לא כאן בשביל לפרוח יחד איתי.
הכל ריק שאת לא כאן, אפילו הלב מתרוקן לאט לאט.
כל מה שאני עושה מזכיר לי אותך כל מקום שאני הולכת מרגיש לי כאילו את עדיין כאן
אפילו הריח שלך עדיין עליי מהחיבוק האחרון שנתת לי כאילו מעולם לא הלכת.
אמא את בחיים לא תעדי כמה חסרה לי דמותיך כמה חסר לי צחוקך וחיוכך
כמה חסרה לי אהבה שלך החיבוק שלך הרצון שלך שיהיה לי טוב.
אני בקושי יכולה לנשום צריכה אותך כאן איתי..
לעולם לא אשכח
אמא יקרה שלי
מקווה שאת מסתכת עליי מלמעלה .. בבקשה ממך חזקי אותי תני לי כוחות להמשיך האלה
למרות שלא באמת אפשר
הכל לא אותו דבר בלעדייך!!
תשמרי עליי מלמעלה עד שיבוא היום שנפגש שוב!!
אהבתי אוהבת ותמיד אוהב.
אמשיך רק למענך.
לפני 15 שנים. 17 במרץ 2009 בשעה 14:58