אמא
בלכתך, הרגשתי כמנותחת על שולחן הניתוחים שוכבת על המיטה, האור מסנוור
גופי חשוף לכל..
הם עוקרים את הלב אמא
אמא, תעצרי אותם או שתעירי אותי מהסיוט הזה
אך אני עדיין שווכבה על המיטה הזו, פגועה, כואבת ורדומה
לא מרגישה שום תחושה,קהות רגשית
רק ליבי הקטן חשוף, הולם בחוזקה
אמא
מאותו היום שהלכת, אני עדיין הולכת, אוכלת, נושמת, מדברת
הכול לפי ההוראות של היצרן.
אמא אני רובוט,
בפנים הכול רקוב
התרופות לא עוזרות.. הכול רדום אמא..
אמא מאותו היום שהלכת, המציאות הפכה למכוערת
כל חלום הפך לסיוט
גם השמיים שנהגתי לצייר בציורים כל כך יפים
הנוף נפסטורלי הכול הפך למכוער
בלכתך, ניסיתי להיאחז בחוזק הפנימי שלמתי ממך
אבל נקרעתי, כשלתי, לא הצלחתי.
אני לא מצליחה לאסוף את עצמי
אני מנסה אבל זה כל כך כואב
אמא..
בלכתך הצטערתי.
הצטערתי על כך שלא שמעתי בקולך
הצטערתי שלפעמים כעסתי
הצטערתי על כך הטריקות דלת
הצטערתי על לא שיתפתי אותך יותר
הצטערתי על המילים שלא במקום
הצטערתי שלא הראתי לך עד כמה אני אוהבת אותך יותר!!
הצטערתי על כל יום ושעה שלא הייתי לידך יותר
אמא מאותו היום שהלכת
עמדתי בפעם הראשונה כל כך קרובה לקבר
לא יודעת איך לעכל שלא תהי יותר לידי
אמא
בלכתך איבדתי חברת נפש
איבדתי אישה נאמנה עד אין סוף
איבדתי אישה שאהבה ללא גבולות
איבדתי אישה שנתנה עצות בחוכמה
איבדתי את מי שהביאה אותי לעולם
איבדתי את מי שנתנה לי חיים
חיים של פינוקים, תענוגות וחיוכים
איבדתי אישה שהייתה אמא שלי, שלי!
אמא,
בלכתך הפכתי לקנאית
קנאית לכל מגע של אמא
קנאית לכל שיחת טלפון שחברתי מקבלת מ"אמא"
קנאית לכל מילה טובה ותמיכה של אמא
'קנאית לכל טיול של אם ובתה.
קנאית לארוחה חמה של אמא
קנאית לכל חיבוק של אמא
קנאית לאוזן קשבת של אמא
קנאית לכל חלום של אמא.
קנאית לנוכחות של אמא
קנאית לאלה שיש להם אמא
אמא
שהלכת.. השארת געגוע שלא ניתן לכמת אותו
אני מרגישה עצבות על כך שלא תוכלי לקחת חלק ברגעים בחיים שלי
השארת אהבה גדולה שלעולם לא תתפוגג
את נצורה בליבי , את חרוטה בזיכרוני
את נוכחת לכל משאלות ליבי
דמותך שזורה בכל החלומות שלי
את מקועקעת בליבי לנצח נצחים
אמא,
בלכתך נפער חור לבלב
כעת הלב הקטן שלי עדין חשוף
אמא , אמרי לי בבקשה
האם יש מנתח לב במקרה שלי?
האם הוא יכול לתפור לי את הלב החשוף הפצוע?
האם יש מומחה לסוג כזה של ניתוח לב פתוח?
אמא מאותו היום שהלכת. הרגשתי כמנותחת על שולחן הניתוחים שוכבה על המיטה
האור מסנוור
גופי חשוף לכל.
לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 16:31