את מילותיך את משאירה עליי
מסעירה כל איבר בגופי
מסעירה לי את הדף
גורמת לי לדמם מילים
שולחת לי רסיסים שנקברים.
את מכתיבה לי רגשות
שכבר מזמן נקברו בי
נקברו לי בדפים
שהפכו צהובים.
את חוסמת את דרכי נשימתי
רק כדי שאכתוב את מילותייך
את משכיחה לי את היום והלילה
ואז פשוט נעלמת.
את גורמת לי לזכור את הכול
מגיעה אליי
ופשוט מטריפה אותי
כובשת לי את הדף
מחממת לי את הלב
אני שומע את פעימות ליבך
ושרה לך שירים
יורה אלייך חצים
רק כדי ששוב תופיעי.
בין שיר לשיר מוסיפה עוד שריטה
עוד שריטה שתעלם בקרוב
ותשכיח אותך
לאיזה כמה רגעים.
את מתגלה אליי רק בלילות
מדירה את שנתי
גורמת לי לקרוע דפים
לצעוק אל האלוקים
משתיקה כל איבר בגופי,
את הכוכבת שבכל לילה מופיעה בחלומותי
אני מנגנת את דמעותייך
כותבת את פצעייך
פעימות ליבי מתערבבות עם ליבך,
שתיקותייך הופכות להיות שתיקותיי
מילותייך הופכות להיות מילותיי.
את מכתיבה לי שירים בקצב פעימות ליבך
מטפטפת לי מנגינות
מזכירה לי נשכחות
וכל זאת כדי שאכתוב לך עוד שיר
שינציח את יופייך,
שישאיר עוד זיכרון בלכתך
לפני 15 שנים. 3 במאי 2009 בשעה 10:02