הולכת בשביל בלי סוף
משאירה אחרייך
שברים וחתיכות
שכבר לא תוכלי לאסוף
ולחבר מחדש
כבר הרסו לך יותר מידי
שברו לך הכל
ואת צועקת חזק
אבל אף אחד לא שומע
ואת רצה על השביל שלך
מקווה שבסוף מישהו מחכה לך
עם חיוך גדול וחיבוק מוחץ
מישהו שיגיד לך שהכל בסדר
שיש לך מקום
ושיש מי שישמור עלייך
שייגן עלייך
כי את כבר לא יכולה לבד
אבל ככל שאת רצה יותר
ככה את מגלה
שאין סוף לשביל הזה
ואף אחד לא עומד באמצע
אף אחד לא מחכה לך
וגם לא מחפש אותך
וכל מי שהיה
אבד כבר מזמן
והחלומות שלך
ישארו בגדר חלומות
והשביל הזה ארוך מידי , בשבילך
כנראה שאין לו סוף
.אז את תישארי עליו לנצח
וכנראה שאיפשהו בדרך את תיפלי
את עדיין מקווה שמישהו יגיע
אבל את יודעת שכל מי שהיה
כבר הלך .
וחצי תקווה זרוקה ליידך
אבל מרוב דמעות את כבר לא רואה
הפסקת להלחם
כי כשרצית
לא נתנו לך
והפסקת לדבר
כי אף אחד לא הקשיב לך
והפסקת לחפש
כי אפ פעם ..
לא מצאת את המקום שלך
לפני 13 שנים. 8 בדצמבר 2010 בשעה 15:59