שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היכן הצדק

אבודה בתוך ים של כאב
לפני 13 שנים. 8 בדצמבר 2010 בשעה 15:59

הולכת בשביל בלי סוף
משאירה אחרייך
שברים וחתיכות
שכבר לא תוכלי לאסוף
ולחבר מחדש

כבר הרסו לך יותר מידי
שברו לך הכל
ואת צועקת חזק
אבל אף אחד לא שומע
ואת רצה על השביל שלך
מקווה שבסוף מישהו מחכה לך
עם חיוך גדול וחיבוק מוחץ

מישהו שיגיד לך שהכל בסדר
שיש לך מקום
ושיש מי שישמור עלייך
שייגן עלייך
כי את כבר לא יכולה לבד

אבל ככל שאת רצה יותר
ככה את מגלה
שאין סוף לשביל הזה
ואף אחד לא עומד באמצע
אף אחד לא מחכה לך
וגם לא מחפש אותך
וכל מי שהיה
אבד כבר מזמן

והחלומות שלך
ישארו בגדר חלומות
והשביל הזה ארוך מידי , בשבילך
כנראה שאין לו סוף
.אז את תישארי עליו לנצח
וכנראה שאיפשהו בדרך את תיפלי
את עדיין מקווה שמישהו יגיע
אבל את יודעת שכל מי שהיה
כבר הלך .
וחצי תקווה זרוקה ליידך
אבל מרוב דמעות את כבר לא רואה

הפסקת להלחם
כי כשרצית
לא נתנו לך
והפסקת לדבר
כי אף אחד לא הקשיב לך
והפסקת לחפש
כי אפ פעם ..
לא מצאת את המקום שלך

בלוסום​(לא בעסק) - אולי תמצאי מקום באמצע השביל לעשות אתנחתא? לחשוב על דברים מחדש? אף פעם לא מאוחר לזה..

אה, וכמובן - הכל בסדר
שיש לך מקום

אוהבת.. }{ >----------}}{{-----------< (זה אמור להיות חיבוק...)
לפני 13 שנים
A v​(שולט) - קשה.
לפני 13 שנים
Aציבעוני​(אחר) - קשה מאוד
מקווה שתימצאי את המנוחה שלך
לפני 9 שנים
מד ו י ק - שנים. וכלום לא השתנה?
לפני 9 שנים
בודק - הרבה כאב תוגה ועצב
ונדרש הרבה כח ויכולת
להזין את הלב בתקווה
ןביכולת לגבור על הכל
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י