בתוך הראש יש לי כרטיס זיכרון קטן שמחובר לעדשת העין ומשדר לפי בקשה תמונות ששמרתי שם.....זה לא זכרון במובן המופשט של המילה
זאת תמונה! רגע שקפא באויר רק שבגלל שהוא מנטלי יש בו את כל חמשת החושים בנקודה בזמן...
התחושה, הריח, הסאונד, המראה והטעם...
רק מעטים זכו להיצרב בכרטיס הקטן והמוגבל במקום, וישנם שהיו ופינו את מקומם לחדשים שהגיעו
הותיקה ביותר היא תמונה מהדאנג'ן (כמה געגועים למקום הבלתי מעורער הזה....) ומהסאב-ספייס הראשון שלי פרושה באויר....
החדשה ביותר היא מהשבוע: סרט אדום קושר את ידיך מעל ראשך, אני מעליך...הלשון שלך עושה בי שמות...ואני מביטה לתוך עיניך הקשורות אף הן בסרט אדום לא מסוגלת להוריד את העיניים אולי דוקא בגלל שאתה לא יכול להביט בחזרה ואני מרגישה אותך עולה איתי בציפיה....
השנייה הזו, המבט האחרון בך נרגש איתי בטרם עצמתי את עיניי ונמתחתי לאחור בפורקן קולני...השנייה הזו נצרבה במוחי ומסרבת לעזוב כבר כמה ימים
אין לי שליטה על זה - זאת החלטה של הבמאי! .... :)
לפני 14 שנים. 12 ביולי 2009 בשעה 0:31