חזרתי עכשיו מערב בנות.
ישבה שם אישה שמתעסקת באסטרולוגיה קבליסטית......נו טוב, אני יודעת מה אתם חושבים....עוד סוג של וודו מודרני מלא חארטה לאנשים שכל הזמן עסוקים בלחפש תשובות.
מה אני אגיד לכם האישה אמרה עליי ב-2 דקות מה שלקח לפסיכולגית שלי שהיא אישה מופלאה לגמרי כמה שעות טובות של שיחות נפש וערמות של טישו.
את לא מאמינה בעצמך!
וזה בא בהמשך לשיחה עמוקה ומאוד אישית שהייתה לי עם חברה טובה בתחילת השבוע - היא לא מצליחה להבין איך אני לא רואה את מה שרואים בי אחרים, איך אני לא אוהבת את עצמי בזמן שהסובבים אותי חושבים שאני מדהימה. בדרך כלל כשאנשים אומרים לי דברים כאלו אני חושבת שהם טיפשים - לא מצליחה לראות ממה יש להתלהב, מה יש להעריך......מה כל כך מיוחד?
חברה שלי הסתכלה עליי בתדהמה, מהולה בכעס ועצב ואמרה לי: בחייך, תסתכלי מסביב על כל הנשים מסביבך - מי יותר מדהימה ממך? מי יותר יפה, יותר סקסית, יותר משקיענית, יותר בשלנית, יותר אישה.......תגידי לי!
ואני שתקתי, כי לא באמת הייתה לי תשובה, כי רציתי כל כך לראות את עצמי כמו שהיא רואה....לפעמים נדמה לי שהדמות שמשתקפת מולי במראה בבוקר היא הרפלקציה של המצב הנפשי שלי. אין פה טיפה של אובייקטיביות - הכל עובר דרך הפילטר שלי..... שהוא לא מעט ביקורתי על סף הקטלני. יש גם ימים אחרים - ימים בהם אני קמה בבוקר ויודעת שאני מיוחדת ומדהימה ושמגיע לי לאהוב באמת ושיאהבו אותי באמת......אולי הגיע הזמן שרב הימים יהיו כאלו!
לפני 17 שנים. 12 במאי 2007 בשעה 23:29
