לפעמים יש דברים שבוחרים אותך ולא אתה אותם.....
לפני 3 שבועות בחר אותי ספר - הכל מואר של ג'ונתן ספרן פויר.....
לא ספר פשוט, לא קל- בוטה, מרגיז לעיתים, כבד ואז מצחיק בטירוף, סוג של מסע הזוי, מלא חיים וכתוב בצורה הכי מיוחדת שקראתי בחיי....יש בו משהו ממכר ומהפנט.
חובה לקרוא!
היום בזמן הנסיעה לעבודה נפלה עליי פיסקה גאונית שהייתי חייבת לחלוק....אני רוצה להקדיש אותו למין הגברי שאני אוהבת כל כך.....רק שלפעמים הם לוקים בחוסר רגישות וטאקט של ילד בן 7 בעיקר בכל הנוגע לאהבה....
"הוא מעולם לא סיפר לאף חבר על חוויותיו, ולאף מאהבת על קודמתה. הוא פחד כל כך שסודו ייחשף, שאפילו ביומנו - המסמך הכתוב היחיד שיש לי על חייו לפני שפגש את סבתא, במחנה העקורים אחרי המלחמה - הוא לא מזכיר אותן אפילו פעם אחת.......
זה לא שהוא התבייש, או אפילו חשב שהוא עושה משהו לא בסדר, כי הוא ידע שמה שהוא עושה הוא הדבר הנכון, נכון יותר מכל דבר שמישהו אחר עשה, והוא ידע שלפעמים לעשות את הדבר הנכון גורם לך להרגיש רע, ואם אתה מגלה שאתה מרגיש רע, כנראה עשית משהו טוב.
אבל הוא גם ידע שיש היבט אינפלציוני לאהבה, ושאם אמא שלו, או רוז, או כל אחת מאלה שאהבו אותו, תגלה על האחרות, לא תהיה להן ברירה אלא להרגיש נחותות.
הוא ידע ש'אני אוהב אותך' הוא גם 'אני אוהב אותך יותר ממה שאחרים אוהבים אותך, או אהבו אותך, או יאהבו אותך' וגם 'אני אוהב אותך בדרך שאף-אחד לא אוהב אותך, או אהב אותך, או יאהב אותך' וגם 'אני אוהב אותך בדרך שאני לא אוהב אחרת, ולא אהבתי אחרת, ולא אוהב אחרת'.
הוא ידע שזה בלתי אפשרי, מעצם הגדרתה של האהבה, לאהוב שני אנשים!
לפני 17 שנים. 14 ביוני 2007 בשעה 11:08