ערפדים קיימים למרבה הצער, והם גם אוכלים אותנו. הם מאורגנים בארגון סודי כלשהו, שהבסיס שלו הוא ה"טירה", שרק שמו ידוע לנו כרגע. ערפד קשיש במידה מספקת שמכנה את עצמו רדבלוד מקבל תלמידה חדשה לחינוך (שמתוקף העניין תיאלץ להיות שפחתו לכל דבר למשך תקופה זו), שככל הנראה תהפוך לתלמידתו הגרועה מאי פעם. התלמידה עצמה לא נשארת חייבת ומראה לו בדיוק למה קשה לאלף חתולים.
הבלוג מוקדש באופן עיקרי לסיפור זה (שנכתב בשיתוף עם ה') אך אולי גם למעט זיבולי שכל.
למי שמתבלבל/ת ורוצה להתחיל לקרוא מההתחלה או לחפש פרק מסויים, מומלץ להעזר בעמוד התקצירים של הבלוג:
http://ponetium.wordpress.com/more_places/mars/
ripper234(שולט)
-
אני מצטרף לבקשות לעוד ... אבל מבחנים זה קודם.
את/ה מקבלת בקשות מהקהל?
הסיפור מעניין, ואני אוהב את סצינות הסקס, אבל חסר לי קצת קטעים ערפדיים קלאסיים. מתי וואליריה תהיה מוכנה להיות ערפדית אמיתית ולא רק מתלדמת, שיוצאת מתחת הגלימה של האדון שלה, ומרוקנ/ת מישהו/י בתשוקה לא רק סקסואלית, אלא תשוקה אמיתית לדם? איפה הצמא הערפדי המפורסם? זה שאולי חלק נלחמים בו בתחילה, אבל בסוף תמיד מכניעה אותך התשוקה ... לשתות.
היו כמה קטעים כאלה בתחילה, אבל ממה שאני מוצא בינתיים הערפדים שלך יותר אוהבים סקס מדם. חסרות לי חוויות סטייל Anne Rice.