סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נפילי

הבלוג הזה התחיל כפניה כללית לגברים עם הוראות הפעלה לגבי...
כדי שאולי זה יסנן את מי שלא רצוי ויביא אלי גבר אמיתי שיכול להפתיע אותי סוף סוף.
לא הצליח לי ... אז אני סתם כותבת כאן מדי פעם מה שבא לי!
לפני 17 שנים. 30 באוקטובר 2007 בשעה 22:53

... גרם לי ללא מעט דמעות היום.

אני מודה למי שאחראי על קיומו של פולי בעולם ועל ההזדמנות שהיתה לי להנות ממנו.

זכרונות של נסיעות לירושלים בשבתות בבוקר כשמערכונים של הגשש מושמעים ברדיו.

למעשה, ידעתי לצטט מערכונים שלהם בעל פה, הרבה לפני שראיתי בכלל איך הם נראים.

סיומה של תקופה.

אין יותר הגשש החיוור ולא יהיה יותר.

הנותרים מחווירים לעומתו.

יהי זכרו ברוך.

נפילי.


לפני 17 שנים. 6 באוקטובר 2007 בשעה 20:28

בשבוע שלפני יום כיפור - חליתי בברונכיט ולא תפקדתי כל השבוע.

לקינוח - ביום שישי - ערב יום כיפור - אמא שלי נפלה ושברה את צוואר הירך.
בבית החולים לא אבחנו את השבר כך שהיא שכבה בבית מרותקת למיטה - ואני מרותקת אליה במשך שבוע עם כאבי תופת בלתי נסבלים ועם חוסר אונים טוטאלי מצידי עד שהגעתי למצב שפרט לסימום שלה (באישור רפואי כמובן) לא יכולתי להועיל בכלום.

שבוע לאחר מכן - לקחתי אותה שוב למיון בהחלטה שאם שוב אומרים שאין לה שבר - שהאורטופד התורן יקח אותה אליו הביתה וימשיך לטעון כך.
לשמחתי הרבה - לאחר שהייתי צריכה לשכנע את התורן לצלם אותה שוב בכלל (כי אין צורך כי צילמו בשבוע שעבר!!!!), כבר בחדר הרנטגן - הטכנאים (!!!) איבחנו שיש לה שבר והמליצו להזיז אותה כמה שפחות ( מה אתם אומרים ... ) כי מאוד כואב לה.

אחר כך היו סיבוכים אחרים וניתחו אותה רק ביום שני !
וכל הזמן הזה - כאבי תופת ולהיות מרותקת למיטה - שזה בכלל לא כיף גדול. לא ככה בכל אופן !

עכשיו היא מחלימה.
יש כבר שיפור.

אז כשסוף סוף יוצא לי לראות את הילדים שלי
מסתבר שהבן שלי פורח לא מעקיצות של סוף הקיץ אלא קיבל ... אבעבועות רוח.


כמה כיף לי 😄

מי מתחלף איתי ?


נפילי מרשה לעצמה להתבכיין.



*****************************************************


יצא לי לראות ברקע את התכנית של עודד מנשה מתישהו בטמבלויזיה.
צביקה פיק שר שם את השיר שלו שעופרה חזה שרה בזמנו - יד ביד ..
ויצא לי להקשיב למילים.


(מילים: בצלאל אלוני לחן: צביקה פיק)

אם המים גועשים
וחייך כה קשים
אל תיפול ברוחך
בוא גלה את עצמך
רק בך עוצמה רבה

כמעיין המתגבר
יד ביד הם שיר חוזר
שתי עיניך ועיניי
הם הכוח עד בלי די
הם האור באפלה

יד ביד אם רק תיתן לי יד
יד ביד נצעד את כל הדרך
יד ביד אם רק תיתן לי יד
יד בים אם רק תיתן
יד ביד לאור כל הדרך
יד ביד

יד ביד לאוהבים
אין תקווה לבודדים
יד ביד לחיילים
אל הבית שוב חוזרים
שוב חוזרים

יד ביד לנדכאים
עצובי מבט תוהים
אל האור במרחקים
אל האור שבמרומים
לתקווה בחלומות

יד ביד אם רק תתן לי יד...


אין ספק שהיה לי קל יותר לעבור את השבועות האחרונים עם מישהו לצידי.
אבל להיות תלויה במישהו - כשאת לא בטוחה במאה אחוז שיהיה שם כשתצטרכי אותו (יודעת יודעת, אין תעודות ביטוח) - אולי עדיף להיות לבד. ככה אין את מי להאשים.
אני לבד וזהו.


לא יודעת אם אי פעם אבטח במישהו שוב עד כדי כך שארשה לעצמי להישען עליו.
מאוד מקוה שאם זה כן יקרה אי פעם, אז לפחות שזה יהיה מישהו שבאמת אוכל לסמוך עליו ולא יאכזב אותי כפי שקרה לי בעבר.

הנה מתחיל שבוע נוסף. מעניין מה עוד יכול לקרות ?

נפילי.

לפני 17 שנים. 11 בספטמבר 2007 בשעה 15:46

ולחשוב שכמעט עברה שנה...

שיהיה,

הנה הלינק - ותודה ללבנה שהדביקה בפורום.


www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445329,00.html
" class="ng_url">
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445329,00.html



תודה לאל שלא התאהבתי בו ולבי לבי למי שכן.

נפילי.


לפני 17 שנים. 26 באוגוסט 2007 בשעה 20:20

מחר זה קורה (יום שני 27.8)

הופעה חינמית נוספת של ההרכב המדהים הזה.

מומלץ להגיע מוקדם עקב חוסר מקום למאחרים האופנתיים (עלק).

ומידע נוסף בלינק הבא:



http://adomlavan.blogspot.com/


איזה כיף לי 😄

נפילי.

לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 21:48

רק רציתי לספר לכם שהיום היתה לי הפתעה נעימה.

כידוע לדורשי שלומי, אני מצוננה כרגע,

והיום בערב (יותר בלילה) הגיעו אלי שתי אחיות רחמניות (תרגיעו - כל חובבי המדיקל) עם מרקים וכל מני מטעמים יפניים/סיניים/תאילנאדיים ופינקו אותי לחלוטין.

והצחוקים שרצו שם ...

כבר הרבה זמן לא צחקתי כל כך...

עוברת תגבול וברווזת הגומי - תודה תודה תודה

ולא לשכוח את zboy שתרם את הגלגלים.

נפילי מחלימה.

לפני 17 שנים. 20 באוגוסט 2007 בשעה 18:06

1. הוא אמר לי שהטלפון שלי נמחק לו.

2. הוא אמר לי שהוא צריך להיות רע יותר.

3. היא אמרה לי שחבל שלא התאמנתי ואחר כך אמרה לי שבכל זאת אני טובה.


4. היא אמרה לי שעברתי התעללות ממש כמו מישהי שעברה גילוי עריות.

5. הם אמרו לי שהתגעגעו אלי.

6. הוא אמר לי תודה.

7. היא ביקשה ממני שאקח אותה להופעה.

8. היא אמרה לי שזו לא תחרות עולמית.

9. הוא ביקש ממני שאחזור הביתה.

10. הוא אמר לי שהוא מצטער.


ואני אומרת שלנבור בפצע שלא מחלים כבר כמעט שלוש שנים זה כואב בדיוק כמו הפצע עצמו - אם לא יותר.

נפילי.

לפני 17 שנים. 13 באוגוסט 2007 בשעה 12:05



Luna Park - Here We Come !

נפילי.


לפני 17 שנים. 12 באוגוסט 2007 בשעה 12:21



סתם בא לי לחלוק אתכם, שב 24 השעות הקרובות - הצאצאים שלי יהיו עם אבא שלהם ( זה דבר נדיר מאוד) כך שאני ציפור דרור חופשיה בעירבון מוגבל.

יכול להיות הגיוני שאני כבר מתגעגעת ?

נפילי.


לפני 17 שנים. 30 ביולי 2007 בשעה 8:45

בעצם יש לי מה להוסיף.

זו כנראה ההופעה החינמית האחרונה שלהם לפני יציאת הדיסק...

שלא תגידו שלא סיפרתי לכם ושלא תגידו שלא שמעתם את זה כאן לראשונה.

http://adomlavan.blogspot.com/

נפילי הולכת להנות הערב.

לפני 17 שנים. 29 ביולי 2007 בשעה 10:31

להכנס לאתר http://adomlavan.blogspot.com/

להקשיב לשני השירים שיש שם.

לבוא להופעה ביום שני בסאבליים.

אין לי מה להוסיף.

נפילי.