לפני 17 שנים. 30 באוקטובר 2007 בשעה 22:53
... גרם לי ללא מעט דמעות היום.
אני מודה למי שאחראי על קיומו של פולי בעולם ועל ההזדמנות שהיתה לי להנות ממנו.
זכרונות של נסיעות לירושלים בשבתות בבוקר כשמערכונים של הגשש מושמעים ברדיו.
למעשה, ידעתי לצטט מערכונים שלהם בעל פה, הרבה לפני שראיתי בכלל איך הם נראים.
סיומה של תקופה.
אין יותר הגשש החיוור ולא יהיה יותר.
הנותרים מחווירים לעומתו.
יהי זכרו ברוך.
נפילי.
