לפני 13 שנים. 7 בנובמבר 2011 בשעה 22:49
משהו.
ועל הדרך מזל טוב - מאחלת ש 29 השנים הבאות יהיו עוד הרבה יותר מוצלחות מאלה שהסתיימו היום.
ובע"ה נחגוג בשנה הבאה ביחד.
(המשך יבוא, מבטיחה!).
נפילי.
נפילי
הבלוג הזה התחיל כפניה כללית לגברים עם הוראות הפעלה לגבי...כדי שאולי זה יסנן את מי שלא רצוי ויביא אלי גבר אמיתי שיכול להפתיע אותי סוף סוף.
לא הצליח לי ... אז אני סתם כותבת כאן מדי פעם מה שבא לי!
לפני 15 שנים. 17 בנובמבר 2009 בשעה 0:28
אחרי יום מטורף של התרוצצויות בכל מיני מקומות בארץ,
קרסתי למיטה בשעה 22:00 (או אפילו קודם...),
גשם זועף העיר אותי לפני כשעה... ומאז אני מסתובבת ומתהפכת במיטה ללא הצלחה.
(כן, המחשבה לאונן את זה לשינה חלפה בראשי, אך משום מה, קמתי - עוד לא פסלתי את האפשרות, רק דחיתי אותה)
נכנסתי לקרוא קצת בכל מיני פורומים... ומצאתי משהו שלדעתי שווה ציטוט....
מאוד רלוונטי לי כרגע 😒
"כשמתאהבים הכל נראה ורוד,
כשמתחילים לאהוב מתחילות הבעיות"
זה לא באמת חדש לי,
אבל לקרוא את זה אצל אחרים, קצת מאשש את התיאוריה.
מאחלת לכולנו המון אהבה בלי בעיות (או לפחות עם מינימום כאלה).
ללט,
נפילי.
לפני 15 שנים. 24 באוקטובר 2009 בשעה 1:02
גבר כמו הגבר שאהבתי - רק לא מעשן:
טוב לב
בעל חוש הומור
גרוש ואב לילדים גדולים מהילדים שלי
אב מסור ונפלא
מישהו שיהיה מסוגל לגרום לי להאמין לו כשהוא אומר שהוא אוהב אותי
נראה טוב (אופציונלי - העיקר שאני אמשך אליו)
לא מעשן.
נפילי.
לפני 15 שנים. 9 ביולי 2009 בשעה 17:49
מכירים את זה שאתם רואים מישהו הולך לעשות את הטעות של החיים שלו, הולך לעשות צעד שיגרום לו להמון המון המון המון המון (ואני לא מגזימה) צער?
ואתם צופים מן הצד - באמת בלי אמוציות - כי זה לא מישהו שספציפית קשור אליכם או מאוד מאוד קרוב אליכם - כזה מכר כזה...
ואתם יודעים שיש לכם שתי אפשרויות:
האחת, לרחם מרחוק ולהמשיך הלאה עם חייכם...
השניה, לדפוק לו על הכתף בעדינות וללחוש לו באוזן, בשקט בשקט, בלי שאף אחד אחר ישמע, שהוא הולך לעשות את טעות חייו (או כבר עושה אותה).
האפשרות הראשונה, קלה יחסית מבחינה מסויימת- כי היא חוסכת לך-עצמך המון צער וכאב מצד אחד למרות שהיא משאירה קצת רגשי אשמה, אבל תמיד אפשר לומר שממילא אין מה לעשות ושהאיש הזה אדם בוגר ואם הוא לא שם לב, זו בעיה שלו.
האפשרות השניה, לעומת זאת, תגרום לך-עצמך המון כאב ותסב לך צער לא מועט כי ברור שתהיה כאן מלחמה ובסוף אתה תצא ה"לא בסדר" למרות שאתה רק השליח והתכוונת לעשות רק טוב... אבל אולי יש איזשהו סיכוי שתצליח להציל את הבנאדם הזה שניה לפני שהוא נופל לבור שכורים לו והוא לא שם לב....
ומאיפה אני יודעת שיש שם בור ? כי אני עצמי נפלתי לכזה בור. אבל אני יודעת, שגם לו מישהו היה דופק לי על הכתף ומזהיר אותי, לא הייתי מסוגלת לזהות את הבור. גם לו היו מוכיחים לי (איך אפשר בכלל להוכיח דבר כזה?), אני מניחה שהייתי כועסת על מי שהיה מנסה לעשות את זה ואני מניחה שהבור עצמו היה עושה למזהיר רצח אופי כזה (והבור הזה מאוד מוצלח בזה), שהייתי בטוחה שמי שמזהיר אותי סתם מקנא.
אז מה עושים ?
את עוד לא יודעת את זה, אבל את עושה את טעות חייך ואת עומדת ליפול לבור שיהיה לך לא קל לטפס ממנו. ויש לך אחריות בעולם הזה, כך שלא רק את תיפגעי.
ואתה, אתה פשוט בן של זונה.
אתה מחפש אותן אחת אחת. מחפש את האמהית שתטפל בך. שתרווה אותך. שתיתן לך את מה שאתה לא מסוגל לתת לעצמך. אתה מגיע בתחפושת של הדבר שהיא צריכה, הכי מקסים בעולם, חלומה של כל אישה, יודע לומר בדיוק מה שצריך ולעשות את המחוות הקטנות האלה שממיסות אותה, ואתה יודע שזה לא בסדר, ואתה יודע שהנפילה תבוא ופשוט לא אכפת לך. אתה צריך את מה שאתה צריך ומי שתיפגע בדרך ממש לא מעניינת אותך.
למה ללכת לטיפול ? למה לעשות את זה בצורה הקשה והארוכה אם אפשר פשוט לפגוע במי שמן הסתם תרצה לתת לך את העולם?
אתה מציג את עצמך כקורבן, כשלמעשה הקורבנות האמיתיים הן הנשים שאתה בוחר (כן בוחר!) למצוץ את לשדן.
אני בזה לך.
סמרטוט רצפה ספוג במי ביוב טהור בעיני יחסית אליך.
אתה מנסה לקבל ממני תשומת לב כבר די הרבה זמן.
הנה הצלחת.
ובזה תמה התייחסותי אליך.
בלי שמץ של כבוד,
נפילי.
לפני 15 שנים. 21 במרץ 2009 בשעה 20:11
היינו בחרמון.
היה כייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייף!
נפילי.
לפני 16 שנים. 17 באוקטובר 2008 בשעה 20:32
לאיים על הבן שלי, שאם לא יפסיק לבכות אקח ממנו את הספר 😄
וזה עובד 😄
נפילי (אמא גאה).[b]
לפני 16 שנים. 31 בינואר 2008 בשעה 5:03
התעוררתי הבוקר לנוף לבן ...
לא לגמרי לבן, הכביש נקי, אבל כל המכוניות מכוסות.
הדשא של השכן לא ירוק יותר, אלא לבן.
גג הרעפים של השכנים מתחתיי מלא בקרח עדין לבן...
מישהו צריך לעשות סטארט אפ ולאסוף את כל זה כשזה נופל - נראה לי אחלה קרח כתוש למשקאות ...
כשאני חושבת על זה (ואני בדרך כלל לא חושבת על זה - אבל באירועים כאלה, זה עולה בכל זאת), מעולם לא ראיתי שלג יורד (תוך כדי), תמיד את התוצאה ...
נו, אולי השנה כן נגיע לחרמון ונזכה ...
שיהיה חורף נקי ושקט.
נפילי.
לפני 16 שנים. 31 בדצמבר 2007 בשעה 21:50
תחל שנה טובה יותר.
המון בריאות לכולם.
אמן.
נפילי.
לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2007 בשעה 22:01
היום לפני X שנים הפכתי לאמא ...
מזל טוב לי ולילדים המקסימים שהפכו אותי לאמא שלהם.
אני מאחלת להם שיגדלו להיות אנשים מאושרים.
שיצליחו בכל מה שירצו.
שיהיה להם הכי טוב שאפשר בעולם.
שיהיו להם ימי הולדת שמחים יותר בשנים הבאות.
שאהיה שם עבורם בכל מה שיצטרכו ושאדע להרפות במקומות הנכונים.
ולעצמי אני מאחלת (על הדרך) קצת שקט.
נפילי.
לפני 17 שנים. 12 בנובמבר 2007 בשעה 4:50
קצת קשה לקרוא לזה חיים באמת, אבל אני עדיין שורדת.
אמא שלי עברה ניתוח נוסף ואני מתזזת את עצמי בינה ובין הילדים.
זה לא פשוט להיות ליד מישהי חולה. כשנגמרות לך הסיבות שבגללן היא צריך להתעודד, וכל מה שבא לך לעשות זה פשוט לשבת שם ולבכות איתה ולצרוח למה היא ולהבין למה היא צורחת שהיא רוצה למות ושנמאס לה כבר ושאין לה כח.
מה שמוזר הוא, ששתי שניות אחר כך, היא צורחת שלא נתנו לה אנטיביוטיקה עדיין ושיחליפו לה חבישה כי הכל מלא דם...
מצד שני, למה מוזר ? הרי היא לא באמת רוצה למות, רק רוצה להעביר את התחושות שלה.
ואותי זה הורג, קצת בכל פעם.
שיהיה לכולנו שבוע טוב, חודש טוב ובעיקר בריאות ובשורות טובות.
נפילי.