לפני 18 שנים. 13 בנובמבר 2006 בשעה 4:08
עסוקה ועייפה.
ורוב הזמן לא נהנית בכלל.
ועדיין, יש איזושהי הנאה בזה שאני מצליחה מדי פעם להספיק לעשות דברים.
כל הצלחה קטנה היא נצחון גדול (השמחה נשארת בערך שלוש שניות, כי מיד מגיעה איזושהי בעיה שבכלל לא היתה צריכה לקרות - בלת"מ - בסלנג הצבאי - אבל עדיין ... יש גם נצחונות).
אופטימיות.
מצרך חובה בעולם המסריח שלנו.
שהיום הזה יתנהל כמו שצריך בלי בלת"מים ובלי נפילות (רק עם נפילי).
נפילי.
