ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

המקום שלי

ככה אני וככה תקבל אותי
תיקונים לשגיאות יתקבלו בברכה

כותבת על חוויות, זכרונות, רצונות וחלומות וכל מה שביניהם
לפני 18 שנים. יום שלישי, 11 במרץ 2008 בשעה 4:44
קפה...סיגריה ..מתחילה לתפקד
כן סיגריה איכס...איך אני שכ''כ שומרת על בריאות וכושר מעשנת
טוב אני לא מושלמת...

אני עייפה יש מיטה אחת גדולה
שלי
למה אני לא ישנה לבד?
אם זו לא הכלבה זו החתולה ואת אלה אני יכולה לעיף באמצא הלילה
אבל מה עם הילד??
שנים אני הרגלתי אותם שהמיטה של אימא זה שלה ורק שלה
אך פתאום באמצא הלילה זוחל לי בין הסדינים
אני לא מצליחה לישון אין לי מקום!!!!!

מישהו רוצה להתחלף איתי?
סתם..
זה שלי

שאלו יהיו הצרות שלי

יום טוב לכולם!!
לפני 18 שנים. יום חמישי, 6 במרץ 2008 בשעה 8:24
זיכרונות
כמה הם מחממים את הלב

אבא שלי, שהיינו ילדים, היה מצלם אותנו על וידאו 8מ''מ
העידן לפני קלטות, ולפני דיגיטלי
פעם ב היה מוציא את המקרן והיינו רואים את הסרטים הביתיים
אז היה הפקה גם להוציא את המסך וכו''

שנה שעברה שנסעתי הביתה לבקר את המשפחה וקיבלתי מתנה
כל הסרטים ב-DVD, אבל לא ערוך ולא בשום סדר כרונולוגי

אני יושבת על תוכנה שאני לומדת תוך כדי ומנסה לערוך
אבא שלי גם חולה רכבות אז פתאום באמצע שרואים אותי שוחה ערומה בגיל שנתיים קופצת איזה רכבת אחד עם הנוף להרים
כן כן.... לא מקצועי כנראה לא רק לא ידע לערוך אבל גם צלם מעל דברים
אבל איזה חמודה אני..... עירומה
שעות על שעות של צילומים ואני תמיד עירמה...מה יהיה???
טוב כנראה אז לא היו לי הפחדים של היום

החלטתי לעשות לו סדר
זיכרונות של יותר מ30 שנה אסדר בסדר כרונולוגי
חבל שהפסיק שהייתי כ''כ קטנה
הסרטים גג עד גיל 5
לפני 18 שנים. יום שלישי, 4 במרץ 2008 בשעה 5:31
הורדתי את הקולר הוירטואלי
זה שאני השארתי שם בעצמי
כבר יותר מחודש אתה לא האדון שלי
אבל החזקת את הכוח בי
כמה צעדים קדימה ושוב אחורה

לקחתי את השליטה בחזרה
סליחה שלקח סטירה כדי לגרום לך להבין
שלא ממש שחררת אותי
גם לא כ''כ רציתי

נושמת אוויר
עכשיו עליך לשלוט בעצמך
לא פגעת בכוונה
אבל גם לא עצרתי אותך
הייתי חייבת לסגור את הדלת כדי להמשיך קדימה
שנינו מבינים שזה עדיף
ושנינו נרגיש את ההקלה
רק אולי לי יקח קצת יותר זמן ממך

הכתיבה שלי היא הסגירה שלי
עוד מגירה נעולה..
לפני 18 שנים. יום שני, 3 במרץ 2008 בשעה 4:20
אני מרגישה שלאחרונה אני פשוט מעבירה את הזמן
"going through the motions" כמו שאומרים
אני לא עצובה לא בדיכאון
אני גם לא ממש בודדה
אבל אני ריקה
גם אין ממש סיבה לשמוח
החיוך השקוף נדבק על פני
העיניים אומרות הכל
רק לא נותנת לאף אחד להתקרב מספיק להביט בהם.

לא מצליחה לסגור פרקים
ולא לפתוח דלתות
כבר כ''כ הרבה זמן נוסעת "פול גז בניוטראל"
שפשוט נשרף המנוע....

שמישהו ירגש אותי כבר..
או לפחות תטפל במנוע..
לפני 18 שנים. יום ראשון, 2 במרץ 2008 בשעה 4:03


If blood will flow when flesh and steel are one
Drying in the color of the evening sun
Tomorrow's rain will wash the stains away
But something in our minds will always stay

Perhaps this final act was meant
To clinch a lifetime's argument
That nothing comes from violence
and nothing ever could
For all those born beneath an angry star
Lest we forget how fragile we are

On and on the rain will fall
Like tears from a star like tears from a star
On and on the rain will say
How fragile we are
How fragile we are

On and on the rain will fall
Like tears from a star like tears from a star
On and on the rain will say
How fragile we are
How fragile we are
לפני 18 שנים. יום חמישי, 28 בפברואר 2008 בשעה 8:24
קראתי כתבה...והאמת זה נושא שאני חושבת עליו כבר הרבה זמן
אומרים שנשים נמשכות לגברים רעים (bad boys )
שאנחנו בוחרות את הבחירה הלא נכונה
ואמנם שנשים אוהבת לקבל את היחס החם ופינוק ממישהו זה לא יגרום לה להמשך עליו
לא משנה ונילי או כאן
כי גם כאן יש אדונים מתחשבים
לפעמים יותר מידי ואז בכלל תוהים כמה הם שולטים או אני לפחות

כמוכן אומרים שגם גברים אוהבים ביצ'יות
יש אין סוף ספרים בנושא. תקרא לזה ביצ'ית, או קשה להשגה או לא משנה מה.
הכתבה אחרונה אמר:
שאישה שמתוקה ומעניקה להגבר שלה תהרוג את המשיכה
האם זה נכון??

לשמחתי או לרעתי אני נחמדה
לא אשים פנים של ביץ' להשיג את הגבר שלי
אבל האם אני נחמדה מידי לאלה שאני מעוניינת?
הרי קצת פרדוקס בעלמנו
אני לא קל להשגה ולהכניעה אותי בכלל אתגר אבל אני סאבית
אז כן אם אני מעוניינת אני אצייט ואני אהיה נחמדה וממושמעת
ואנסה להפתיע
זה יהרוג את המשיכה?
האם לשמוע שאני מתוקה ומקסימה זה באמת מחמאה או שזה אומר
"אזיין אותך אבל לא אתאהב בך?"
לפני 18 שנים. יום שלישי, 26 בפברואר 2008 בשעה 3:29
למה ילדים יש להם את היכולת לסלוח כל כך מהר?
לא מגיע לי...
יש הרגשת אשמה
יש חרטות
יש כאב והחיוך נעלם
איפה המקום שאפשר לשכוח ?
איפה המקום שאפשר לעלם?...
יום אפור היום....ופתאום קר
לפני 18 שנים. יום שני, 25 בפברואר 2008 בשעה 8:12
Like a bird with no wings
Or a violin with no strings
Like a song without a tune
Or the sun without the moon
Like the stars without night
Or the will without the fight
You'll complete me

Like the beat with no drum
Or the wild horse freed and nowhere to run
Like North with no South
Or a kiss with no mouth
Like my pulse with no heart
Or the end with no start
You'll complete me

Like the sand without the seed
Or the child with no hand to feed
Like the breath without freshair
Or the cake with noone to share
Like the Sea without the wave
Or the Master without the slave
You'll complete me
לפני 18 שנים. יום שני, 25 בפברואר 2008 בשעה 4:04
מדהים אותי כל פעם מחדש הכוח שרוגע נותן
אתמול חגגתי יום הולדת עם הבן שלי
בן 9, אני בקושי מאמינה
אני אמא לילד בן 9?..אני לפעמים מתנהגת כמו ילדה בת 16 איך יתכן?
אספתי אותם מבית הספר כדי לקחת אותם לארוחת צהריים
הקטנצ'יק לא רצה עדיין וכמובן אנחנו מוותרים
החלטנו לאצת בערב במקום
יום רגוע, הילדים שחקו כדורגל בפארק ואני...בבית
לא רצו לאכול
בסביבת 4 אני כבר הייתי מתה מרעב אז קראתי להם ואני ומשפחתי, השני גברים שלי יצאנו למסעדה
איזה תענוג
בדרך חזרה עצרנו בחנות צעצועים וקנינו מתנות
איך אלמד על טיסנאות עד יום שבת לא יודעת
אבל זאת המשימה הבא שלי כי קנינו טיסן קטן
ערב נפלא עם הגברים שלי

הדובדבן על הקצפת היה בבוקר
פריצת דרך ענקית!!
כבר חסרת אונים עם התרופה וההקאה כל בוקר שפשוט היום לקחתי הקפסולה והכנסתי לו לפה ואמרתי
עכשיו תשתה מהר
לא יודעת מי היה יותר המום
אני שהוא באמת בלע
או הוא שבאמת לא טעם כלום
שנינו פשוט ראינו הניצחון והחיוך שלו....חיוך של גיבור
הוא היה כלכך גאה ואני שוב עם דמעות
אבל הפעם של אושר
לפני 18 שנים. יום ראשון, 24 בפברואר 2008 בשעה 4:21
אני שכחתי מה זה אושר
ההקלה בלב....החיוך הבלתי נמנע
השלווה
יום שישי פשוט הייתי מאושרת

מפתיע כמה מקום יכול להשתנות בכמה שבועות
נו לימיט היה חיי
אנרגיה חיובית
חברים טובים
ומוזיקה שפשוט זורם בדם
כמעט לא היה מקום לרקוד ....מזל שאני קטנה כי תמיד אפשר למצוא מקום

ולהיות איתך.....
פשוט אושר

בצד אחד זה מעורר כמה טוב היה יכול להיות
בצד שני זה מעורר כמה זה יכאב בסוף

מה יכאב יותר?
לאהוב ולדעת שהסיום נקבע ולהתכונן?
או לא לקבל את ההזדמנות לאהוב בכלל?
אירוניה....קצת אכזרי
מה אני בוחרת?......אתה כבר יודע
כמה אושר....