לפני 17 שנים. 21 במאי 2007 בשעה 7:30
סוף סוף אחד שמבין מה הולך בקופסא הזאת, כייף לנו יחד בדברים הקטנים בעיקר. מחזר מפנק ודיי יפה.
אבל בחיים שום דבר לא כשאתה רוצה, במיטה וזה כבר סיפור אחר.
תאווה למילוי, לכאב, לתשוקה אבל הגודל ובעיקר התחושה לא מאפשר את כל זה. בלי שליטה אני נכוות , מבואסת מבאסת אבל זה גדול ממני. לא יכולה להתכחש למה שאני רוצה, זקוקה ניזונה.
הוא מבולבל כי אני ישירה, אומרת, למרות שכואב לי כי אני מכאיבה אבל זה מושרש בי להניח את הקלפים על השולחן גם אם זה יעלה לי בחיוך בבוקר, תחושת ביטחון וכפיות להיות ביחד.
הינה הסיבוב השני מתחיל שאת סופו אני כבר יודעת, אנחת חלושה של תחושת החמצה.