לפני שנתיים. 4 באפריל 2022 בשעה 18:39
ןאני מרגישה כמו.... לחוצה כמו טמפון:)
עוד לא התחלתי לעבוד החודש וזה מלחיץ, כי אין הרבה ימים ויש הרבה עבודה. וגם מחר לא אעבוד. אני חייבת לנסוע להוספיס בירושלים לבקר את דוד שלי, שגוסס מסרטן. זה מלחיץ אותי ממספר סיבות. רוצה שזה יהיה כבר מאחוריי... אמן שהילדים יתנו לי לישון הלילה.
ולמחר אחרהצ לא מתוכננת לנו פעילות. יום שקט בבית, לכאורה. מקווה שנצליח להנות בלי יותר מדי סרטים וונדליזם. בטוחה שלא יהיה לי כוח להוציא אותם לפעילות מאורגנת בחוץ, ולגינה חם מדי.
מרגישה קצת מדוכאת ודי חרדה. מה שמציל אותי ביומיום הוא שאני מזכירה לעצמי לחיות ברגע. לנסות לא לדאוג מהכל בבת אחת, כי אז באמת משתגעים.
