לפני שנתיים. 2 ביוני 2022 בשעה 8:37
אבל מה זו התמסרות בעצם? רק לספוג כאב בסשן? בעיני ממש לא. סשן זה בכלל לא בדסמ עבורי. זה משחק סאדו מזוכיסטי מרגש וכיפי. זה לא יחסי שליטה. אולי זה לוותר על רצוני או על ההעדפה שלי בכל מיני מקומות בחיים? ואם כן, איך אני יודעת שזו התמסרות ולא ביטול עצמי? לא אקט של שנאה עצמית, דרך לפגוע בעצמי דרכו?
חשבתי שאולי המבחן הוא לשאול את עצמי אם אני מוותרת מפחד שאולי יעזוב אותי אם לא אסכים להכל. אם לא אהיה השפחה הכי שפחתית שיש, שאפילו אביא מעצמי רעיונות איך להוריד את עצמי יותר. אולי, אם אני ב ו ח רת לוותר, מתוך ביטחון שהדום שלי יאהב וירצה בי באותה מידה גם אם לא, וכי אני יודעת שהוא סומך עלי שלא אעשה במודע דברים שיפגעו בי. לתת כי אני ר ו צה לתת, לא כי אני חוששת שלא.
וואו, כמה הייתי רוצה להיות בהתמסרות כזאת!
