ועוד קצת סשן היפנו:
*התיאור כתוב בגוף מעורב, כיוון שהסשן הועבר על ידי אדם א-בינארי.ת*
סשן היפנו קצת אחר: הגעתי למהפנט.ת בשעת ערב מוקדמת. התחלנו בשיחת תיאום ציפיות. לאחר מכן הוא ביקש ממני לתאר את המקום שהכי בא לי להיות בו בעולם כולו. באופן לא מפתיע, זה היה חדר מלון עם מיטה זוגית, המון ערוצי טלוויזיה, ושירות חדרים. מקום שלא אצטרך לצאת ממנו, ואוכל רק לישון בו, לראות טלוויזיה ולאכול. בשלב זה התבקשתי להשען אחורה על הספה וללכת בעיני רוחי למקום הזה. המהפנטת תיארה לי כיצד מרגישות השמיכות הרכות, הטמפרטורה הקרירה והנעימה והטלוויזיה... הטלוויזיה שיש בה ערוצים שאני לא מכירה אבל פשוט אין לי כוח לקום ולהעביר, כי נוח לי כל כך... ויש ספירלה שמסתובבת, עם כל מיני ריבועים וצבעים ועיגולים שמסתובבים זה לתוך זה... הקול שלו היה כל כך מרגיע ושקעתי לי למנוחה שלי. כשהוציא אותי מהטרנס גילינו שהתניה שהכניסה לי במהלך הטרנס לא עבדה. הרגשתי מאוכזבת מעצמי. אולי אני מגלה התנגדות? אולי ה י א מאוכזבת ממני? והיא דיברה, לדעתי לא במטרה להרדים אותי. אבל נרדמתי שוב. ושוב הייתי שם.... היה לי כל כך כיף להיות במקום ההוא שפעם אחת ממש סירבתי לצאת כשאמרה לי. יצאתי וחזרתי שוב מייד. מה עוד היה? פרצי צחוק בלתי נשלטים וארוכים... לא טבעיים. וכל כך משחררים. גוף שנדבק לספה על פי התניה שהחזיקה אחרי היציאה מטרנס. להיות על הברכיים, מנומסת ומאושרת. כל כך התגעגעתי לזה שקיוויתי שיגיד לי להתחיל לזחול. השתוקקתי לזה. הרדמות שוב ושוב, טפטופי שעווה היפנוטיים, ובסוף- סאב ספייס. כן, זה המוכר והאהוב ששולח אותי להשכב על הרצפה.
תודה רבה רבה למהפנט.ת!!!