סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 14 שנים. 6 בדצמבר 2009 בשעה 11:50

כמה שבריריים הם החיים. כמה שבריריים הם החלומות.
כל הרציונליזציות, כל הפטפוטים, הכל יכול ללכת לעזאזל.


ברגע אחד.


כמה חשוב שנחבק את מה שיש לנו. את הבריאות שלנו. שנשמור עליה.




כמה חלומות. כמה פונטציאל.

איך, בשניה אחת.


ואיפה זה משאיר- אותי?

בת אלף - אם את לא עושה סמים קשים זה משאיר אותך "רק" בלעדיה.
תנחומיי באבלך.
לפני 14 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - אני לא עושה סמים קשים. אבל אני לא מנצלת את החיים כמו שאני צריכה. כאילו שיש לי את כל הזמן שבעולם...
לפני 14 שנים
בת אלף - יש לך את כל הזמן שבעולם שלך,
מאורע כזה, כמה שהוא טראגי, לדעתי לא צריך להיות טריגר לשינוי בהרגלי הבילוי...
מה זה "מנצלת את החיים כמו שצריכה"? יש רשימת פריטים לסמן ב-V? מילא מנצלת, אבל צריכה?
לפני 14 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - יש רשימת פריטים. בליינות היא לא חלק בהם, מעולם לא הייתה...

כשמישהו מת לך ככה, זה מטלטל. כל כך לא צפוי.
לפני 14 שנים
בת אלף - אני יודעת. :(
לפני 14 שנים
Josephin​(לא בעסק) - עם כל העצב שבענין, החיים ממשיכים לחיות.
צריך לחיות את החיים כפי שהם, להנות מכל יום ויום, להמשיך לעשות תוכניות לעתיד, בדיוק כפי שתכננת.
זה עצוב וקשה לדעת שמישהי אהובה נפטרה, וזה בהחלט מעלה כמה מחשבות על חיינו, מה עשינו במהלך חיינו , עם זה מספיק וכו.
אני לא רואה בזה סיבה לשנות החלטות ומטרות או לזרז אותן, מה שכן, באופן כללי לדעתי לא לדחות דברים שרצית לעשות, זה לא אומר שצריך לבלוע את העולם בבת אחת.
תנחומי }{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י