לפני 12 שנים. 15 באוקטובר 2011 בשעה 7:32
וזו הסיבה שאי אפשר להסביר בדס"מ לונילים. מי שלא היה שם לא יבין, ומי שהיה- מבין גם בלי הסברים.
"אני שוקעת לתוך הרכות הזו, נופלת פנימה דרך חור הארנב, מסתחררת ונוחתת, עם עצמי, במקום הידוע. במקום ההוא".
רק מי שהיה שם יודע בדיוק מהו "המקום ההוא", קורא את המילים ומרגיש, בעצמו,את הסחרחורת המענגת, את ירידת ההגנות, את הכניעה.
ויותר נכון מזה, כבר לא יכול להיות.
http://www.thecage.co.il/magazine,2962.html
