כן, זה שמדברים עליו כעת תחת כל עץ רענן.
חשבתי עליו במשך כמה זמן. למרות שחברות שלי היו מהלוביסטיות של החוק הזה, אני לא הייתי בטוחה עד כמה אני בעד. מצד אחד כן, מצד שני, כמו שאמרו, האם זה הפיתרון? ומה בקשר לשיקום לזונות, בתור התחלה, לפני שלוקחים להן את הפרנסה?
מה ששכנע אותי לצדד בחוק היו דווקא הטוקבקים והתגובות, שרובן היו אנטי.
נוכחתי, לזעזועי, בראיות המוחלטות לשוביניזם הטבוע בחברה הגברית. לתפיסה כי הגבר הצורך שירותי זנות הוא בסך הכל שה תמים המציית ליצר קדום, והאישה היא זאת שבידה הבחירה, והיא בוחרת, לטובת תועלתה שלה, לפתות אותו. מה אתם רוצים? אומרים הטוקבקים. שילך לאנוס?
התפיסה הזאת מ ז ע ז ע ת. היא מושתת בדיוק על תפיסת החטא הקדמון. האישה נותרה חוה המפתה, המדיחה את האדם התמים לדבר חטא.
אולי יהיה קשה מאוד לאכוף את החוק, אבל כפי שקראתי באחד מנייירות העמדה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שחוק קדם לשינוי תפיסתי. כך היה גם עם החוק למניעת הטרדה מינית, והחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. החוק אומר דבר פשוט: זה ל א לגיטימי שיצור אנושי ימכור את גופו למטרות מין. הוא אומר את זה גם לצרכני הזנות וגם למספקי הזנות- סרסורים וזונות (משני המינים).
חשיבותה של האמירה הזאת היא גדולה ועצומה, כי היא קודם כל אמירה מוסרית.
לא כולם יסכימו איתה, אבל אני מאמינה שיש עניינים בהם יש לנקוט עמדה מוסרית ולהביעה בצורה ברורה ומפורשת. זהו אחד מהם.
זנות אינה לגיטימית.
לפני 12 שנים. 16 בפברואר 2012 בשעה 5:42