לפני 12 שנים. 25 בפברואר 2012 בשעה 0:20
התחיל בשני פאבים והסתיים בדאנג'ן. הוא רצה ללכת, לא אני. והוא השתעמם. אמרתי לו שהוא השתעמם גם בפעם שעברה. אמר שחשב שהפעם זה יהיה אחרת. אני לא יודעת למה הוא מצפה.
פעם לבוא למסיבה כזאת ריגש אותי, אבל זה היה כל כך מזמן...
לראות מפגש ספונטני עם קשירות ומכות יכול לרגש אותי, אבל גם, לא ממש.
פעם, לפני שהייתי באה למסיבה כזאת, הייתי מתייפייפת, שמה לבוש פטיש וכאלה. היום אני באה כמו קיבוצניקית. אי אפשר לשנות את מי שאני, מהותית.
אמרתי לידיד שלי בדרך חזרה, שהדבר היחיד שמעיף אותי כיום, זה משחקי מוח. למעשה, זה הדבר היחיד שהעיף אותי באמת אי פעם. אין הרבה שיכולים לשחק את המשחקים האלו איתי, שהם יריבים שקולים ומתאימים, אבל אלו שיכולים... וואו.
