שוב נכנסתי לרובריקת ה "את סבבה, אבל משהו לא זורם בינינו".
עכשיו, יש כמה אפשרויות. או שהוא בכל זאת גבר 123- בכל זאת, נפגשנו רק שלוש פעמים, פלוס שתיים-שלוש הזמנות שלו לביתו בשעות הערב המאוחרות (שלא נענו).
או שאני הייתי סובלנית מדי ליחס שאינו מכבד מספיק.
מצחיק, אבל מה שמפריע לי כאן זה לא ה "משהו לא זורם ביננו". זה בסדר. מפריע לי ה "את סבבה אבל". כי באמת הייתי סבבה. וזה כאב קצת הערב.
אבל אני מזכירה לעצמי שזה הניסיון לקשר הראשון שהתנסיתי בו מזה מליון שנה (לא כוללת כאן בדס"מ).
מזכירה לעצמי שאני מנסה להרים את הדימוי העצמי שלי מהצד השלילי של האפס.
והייתי בסדר גמור. קצת סובלנית מדי, אבל לפחות 50% פחות ממה שהייתי בעבר.
והצלחתי לא למתג את עצמי כשרמוטה, למרות שהפיתוי היה עז. למרות שהפחד שיעזוב אותי אם לא היה עז.
ועמדתי בזה יפה.
מצפה בסקרנות לשיעור היחסים הבא.
