גיל 40 הוא גיל מעולה לכיול מחדש. באמת. תנסו פעם, אם יש לכם הזדמנות:)
בעיקר לנשים זה גיל מצויין. אומרים שזה הגיל, שבו אנחנו מתחילות לחיות...
אני חושבת שעמוק בתוכי יש בי מישהי מינית. מישהי שכן רוצה ויכולה להנות ממין. היא פשוט נקברה במשך הזמן, הוסתרה תחת ערימות של חרא. למדתי להתנתק מגיל צעיר כל כך, שמעולם בעצם לא הייתי שם. אלכוהול וחומרים משככים, אנדרופינים מכאב, כל דבר, כדי להיות במקום אחר, טוב יותר. מין היה דבר שנעשה בי ולא איתי. תמיד הרגשתי שהנפש שלי פשוט מיותרת.
אני הולכת להציץ אל המישהי הזאת, מאוד בזהירות. לראות מה נהיה איתה, מה היא הספיקה לפתח בכלל בתנאים האלו. אני הולכת לומר לה שעכשיו זה בסדר. עכשיו זה בטוח. אף אחד לא יוכל לעשות לך מה שלא תרצי.
זה לא מדוייק, בעצם. אני כן יכולה להאנס. אבל אי אפשר להתגונן מהכל, אי אפשר להתגונן מכאב. אבל אף אחד כבר לא יכול לפגוע בילדה הקטנה ההיא. כי היא לא שם יותר. כי אני לא היא. לא עוד.
