לפני 7 שנים. 7 בדצמבר 2016 בשעה 14:57
יש ימים שבתחומים מסויימים קשה לי יותר לציית לך. כנראה שתמיד היה בי משהו סגפני, כי אני אוהבת את הקושי שבציות לך. אני מתענגת עליו. וכל עוד הדבר אינו מעבר ליכולתי, אני שואבת ממנו סיפוק רב. מיני? קשה לומר. גם מיני. קשה להסביר את הצורך הזה שבא על סיפוקו, כי הרי אפשר גם בלי, נכון? אפשר גם לא להתעסק בדברים האלו בכלל.
הסיפוק הזה- זה כאילו משהו מגרד לך תמיד, אבל רק כשמגרדים לך שם את מבינה מה בדיוק הייתה הבעיה. משהו מטריד שאי אפשר לשים עליו את האצבע עד שהוא לא נפתר. זמזום מתמיד ומטריד שרק כשהוא פוסק את קולטת שכל הזמן היה שם.
אני לא ממש יודעת לנתח את הצורך הזה, ואת הסיבה לכך שאתה מצליח לספק אותו, אבל אתה עושה את זה. אתה מעניק לי עונג, סיפוק ושלווה עמוקים מאוד.
תודה.