בדרך כלל אני לא אומרת מילת ביטחון בסשן. פחות כי אני כזאת גיבורה ויותר כי אני מעוניינת לראות לאלו מקומות מענגים הסשן יכול לקחת אותי. סאב-ספייס לא עובד היטב כשמנסים לשלוט בו, כל הרעיון שלו הוא שחרור השליטה.
חלק מהעונג שלי הוא גם לחוש אותך נהנה. לדעת שאני גורמת לך לכיף הזה.
אבל אתמול נשברתי ואמרתי מילת ביטחון. וגם על זה אני גאה. אני יודעת, ללא שמץ של ספק, שהדבר הכי חשוב לך הוא שאקח חלק בשמירה על עצמי. אני יודעת שזאת חובתי בקשר הזה, ושדברים פשוט לא יעבדו אחרת. ועמדתי בה בגבורה. אני לא אגיד שאני לחלוטין לא חשה שמץ של צער על כך שהסשן נפסק בגלל זה. לא קצת מבואסת שלא יכולנו להמשיך להמריא, שנינו. אבל המקום הזה של ההתבאסות הוא לא רציונלי. מה שרציונלי ונכון ואמיתי הוא לשמור על עצמי ואני באמת מבסוטה שהצלחתי. לא עם כולם הייתי מצליחה. וגם זה חלק מאמון בקשר- כי איתך אני יודעת שאפשר (ואפילו צריך, שזה מצופה ממני). לפעמים- היכולת לומר למישהו מילת ביטחון- היא היא הדבר שמדגים את הביטחון האמיתי בו.
