אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 5:25

כי הבוקר, לראשונה, בכיתי על אבא. 

כל מה שהוא לא היה. העדרו, בעיקר. 

אני תוהה אם כל השנים האלו הדחקתי כמה רציתי, בעצם, שיתייחס, שיראה אותי. שיהיה שם בשבילי. הכל היה קפוא כשחשבתי על זה. עד הבוקר. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י