הפוסט הזה הוא ה24 במספר כאן בבלוג, כבר עשינו כברת דרך ביחד.הוא גם נושא את הגיל החדש שלי מזה חודש וקצת. 24 ירשם כנראה בתור הגיל שבו התחלתי להבין מה זה אומר מבחינתי להיות אישה, בתשובה לתהיות שהתחילו בגיל 17 כשכבר הבנתי שהמשמעות של נשיות מבחינתי הרבה יותר רחבה מסממנים של פריון או היכולת להזדווג. אני עוד לא יכולה לספק הסברים בנוגע לשאלה הזאת שלי, אבל בהחלט מתחלה לחוש. לפני כמה ימים קיבלתי את המפתחות לדירה הראשונה שלי בכרך הגדול. ולמילה שלי יש משמעות עצומה מבחינתי, כי כבר יצאתי מבית הורי כשעברתי לגור עם בנזוג וחזרתי. ההבדל הוא שהפעם בניגוד לאז אני לא בורחת משומדבר ובטח שלא מעצמי. זה כבר כמה ימים שתחושת אושר ממלאת כל פינה בי, שומדבר לא מצליח לסדוק אותו. מבחינתי בהחלטה הזאת של לצאת לדרך משלי יש תעוזה, לוגית זה לא הצעד הנכון, אני ממשיכה ללמוד הרחק מהבית החדש ושכרתי בית עוד בטרם מצאתי עבודה שתכלכל אותי. בחרתי להאמין.
לפני 16 שנים. 1 בספטמבר 2008 בשעה 14:44