לפני 15 שנים. 26 בדצמבר 2008 בשעה 14:12
ההקבלה בין מקומות עבודה לבין זוגיות נראית לי יותר ויותר מתבקשת. התחושה ששניהם הכרחיים וחיוניים אבל עם זאת כל כך בקלות היינו מותרים עליהם בשניה לפעמים. אני מסתכלת על קורות חיים של אנשים ולרוב אנשים מחזיקים שנה עד שנתיים במקום עבודה במקרים נדירים ארבע שנים. התחושה הזאת שכל כך אופינית לחיים בחברה קפיטליסטית שתמיד יש אופציה יותר טובה כה ממכרת עד שקשה שלא להיסחף איתה. ואני משווה את זה לחיים שהורי חיים, שעבדו בכל חייהם באותו מקום עבודה, שממשיכים לחיות האחד עם השניה גם כשהשיגרה שוחקת והענינים רחוקים מלהיות אידיאלים.