לפני 15 שנים. 1 במאי 2009 בשעה 13:01
בערך אחת ליום הטלפון שלי מצלצל עם מנגינת הפתיחה של קרובים קרובים, זה הצלצול של ההורים שלי. הם מתקשרים לשמוע שאני בחיים וששום דבר יוצא דופן לא קרה במהלך היממה. לרוב נסחטת ממני אנחה בתגובה, לפעמים אני מתעלמת מהשיחה ולרוב עונה. לפעמים אני נוסעת לבקר אותם למרות שאני לא צריכה לעשות כביסה אלא פשוט כי אני רוצה להרגיש שהם אוהבים אותי. ע' אומר שכביסה זה נורא אינטימי ושאני צריכה להפסיק לתת להם לכבס עבורי. יש משו מאד פונקציונלי בתפקודיות שלי ושלהם כבת והורים. להפסיק לכבס אצלהם זה אומר שצריך לדבר באמת ולהפסיק להתחמק.