לפני 15 שנים. 15 באוגוסט 2009 בשעה 18:18
זה לא סוד גדול שיש לי חיבה גדולה למוזרויות. אחת לאיזה כמה זמן יוצא שאני מצליחה להפתיע את עצמי וזה מוזר, כי הי אני אמורה להכיר את עצמי לא רע בכלל. איזו כתבה היום ברשת הצליחה לגרום לי לתאווה לשוקולד פרה עם סוכריות קופצות, אז עברתי בסופר השכונתי ופתחתי את החפיסה עוד לא לפני שהגעתי הביתה. הביסים הגנובים בדרך הביתה הם מהסוג הכי שווה. אבל מה שהיה מוזר בכל הסיפור הזה זה בכלל הגעגוע שהסוכריות האלה עשו לי לנשיקות.לרוב הגעגעוים שלי לאחרונה מתאפינים בניחוחות של תאוות בשר. וזאת היתה כמיהה למשהו נורא פשוט וראשוני.
*נראה לי שאני הולכת לרשום פטנט על נשיקות עם סוכריות קופצות.
