מקום לקישקעס

ש',

שבוע ראשון מסתיים בלעדיך. לא לגמרי מצליחה להרגיש אותך, מהשיחות הקצרות שיצא לנו לנהל אתה נשמע חסר מנוחה. מקווה שאתה מצליח להתנתק מהיומיום, לחדש מלאים של אנרגיות ובכלל לכייף.
אמרת שנחמד לשמוע בשורות משמחות ממני, היה קצת מחסור בכאלה בתקופה האחרונה. על שולחן המערכת נתקבלו מספר תלונות מצד מיודעינו אודות עודף בריגשי רצינות יתר ושאר תלונות שמאפינות רוסיה בתקופות של דאון, כאמצעי לשיפור המצב נרשמה המלצה לרכישת מכשירים רוטטים (שמעתי שבמזרח מוצרים חשמליים יותר זולים) ויום ההולדת שלי כבר לא כל כך רחוק (כן, היתה כאן רמיזה).יש תחושות של אופטימיות זהירה מתוך עשיה ומתוך רצון לשינוי שעושה סימנים של התגבשות.
את המכתב הזה התחלתי לכתוב כבר כמה פעמים, כל פעם קטעתי מסיבה אחרת. היו כמה ימים מוצלחים למדי. זה התחיל אתמול בבוקר כשבאוטובוס בדרך לפגישה עם חברות מהלימודים קלטתי ג'ינג'י מהסוג ההיטקי - חנוני נועץ בי מבטים והפך די מהר לחילופי מבטים אינטניסבים שאני בחרתי ליחס אותם לפלירטוט ובסופו של דבר לחיוכים מפורשים מצדי. לא התפתחה שיחה, אבל זה עדין עורר בי תחושות של גאווה בעצמי על היכולות להתמודד עם סיטואציה חברתית שבה היכולת שלי להיות בשליטה על הצורה בה אני מצטירת מוגבלות, להשתחרר יכול להיות תיאור הולם למה שקרה שם. המשיך במפגש עם חברות מהלימודים, פרודוקטיביות לשמה לא הייתה שם אבל כן נוצרו שיחות חושפניות. נדמה לי שיש משהו בעיסוק הבלתי פוסק בנפש האדם שגורם לגילוים קשים להיות קלים יותר. שימחה אותי העובדה שהן היו מסוגלות להיפתח כך, לפתוח תיבות פנדורה. כבר מזמן הבנת שאני מספרת על הבדס"מ ל"מיועדים" לא כי זה חלק גדול מהנוף של מה שאני רוצה לראות בזוגיות ויותר כי אני מנסה לבחון איך הם בהתמודדות עם ישירות, אולי גם עם צדדים יותר בוטים של החיים.זה חסר לי בחברויוות עם בנות, היכולת לספר דברים בדיוק כמו שהם בלי לסגנן לעדן או לחשוב איך מספרים.
אחרי תקופה ארוכה של נתק ביני לבין הפסיכולוג (נזכרת באמירות שלך אודות מהי בורגנות- חסר לי רק רואה חשבון ועו"ד) חזרתי להיפגש עימו, כמובן שפתחנו בעידכונים המתבקשים של מה קרה בתקופה שבה נוכחותו נעדרה מחיי. אתה יודע איך זה בהתחלה, נדמה שיש מעט מדי זמן לספר ומנגד הכל כך ברור הדברים חלפו במחשבותיך כבר עשרות פעמים וניתחת מכל הכיוונים - הכל כל כך ברור ולא ברור. יש תחושה של שמחה על מסע חדש שמתחיל, שימחה על הישגים שכבר אפשר לראות מעבר לפינה. הפעם זה אחרת, הפעם אני הולכת לטפל במערכת יחסים שלי עם עצמי. היה שם גם משהו מבהיל בגילוי אודות עצמי, ההכרה בכך שהדואליות שבמערכת היחסים שלי עם ההורים- אהבה אינסופית כמעט חונקת וגם דחיה, ההכרה שזה ניכר ביחסים עם עצמי והסביבה מפחידה.