לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום לקישקעס

הצצות חטופות לקרביים שלי.

4

לפני 17 שנים. 2 במאי 2007 בשעה 18:40

"תן לשינוי לצמוח, אל תפחד מהפחד"


יש המון דרכים להביע אהבה, במשך רוב חיי חשבתי שפחד הוא אחת מהן. לי ולפחד יש מערכת יחסים מאד קרובה, כל כך קרובה עד שהוא הפך לטבע שני בעבורי. אני מפחדת שלא יחשקו בי, מפחדת מכך שלא אשא חן מפחדת שלא אזכה להערכת הסביבה וגם מפחדת לפגוע. מ פ ח ד ת. כל כך הרבה פחד שעוצר אותי, מלהיות נינוחה, לקבל את עצמי, לשמוח בכל הדברים הנפלאים שיש לי להציע לסביבה ושזו מציעה לי. הוא גם עושה בעבורי שירות נפלא, מהווה חומת הגנה נהדרת ומקשה על אנשים להתקרב אלי. השבוע קיבלתי ספק עצה ספק משימה, נתבקשתי לפחד. להפסיק להדוף אותו ולערוך עליו מניפולציות. להתידד עם הפחד.

ריפרף - הפוסט הזה מחזיר אותי ליום שלישי ה22 ליוני.
שבועות.
בדרך לפסטיבל בשיטים בזמן שירד הלילה על המכתש הגדול, האוטו ניגן את האוסף של רדיו 106 אף אם.
אחד השירים שאהבתי שם הלך ככה:
"fear is very usaful' it prepers your body to a fight or flight respons"
אלו היו כל המילים, כמו מנטרה אמביאנטית מלטפת שחוזרת על עצמה....
כמה שעות לתוך הפסטיבל התקבץ בספונטניות מין מעגל תיקון של שבועות כזה.
אחד הדברים שעלו בו היה פחד כקול פנימי שצריך להקשיב לו, מצד שני, מישהו סיפר שלפעמים הוא מרגיש פחד מתקרב, מרגיש אותו עולה, מזהה אותו, אומר "שלום" אתה פחד, בוא ניראה מה יקרה אם אני לא אקשיב לך, אם מה שאני חושש שעלול לקרות באמת יקרה, אם השד יהיה כל כך נורא.
בדרך כלל, מה כבר יכול להיות? מה לעזאזל כבר יכול לקרות ? קיבינימט! במיוחד במצבים של יחסים עם אנשים...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י