שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חמוד כושל ומבשל

דמעות והסמקות
לפני 11 שנים. 16 בינואר 2013 בשעה 1:06

תמיד כשמישהי מרוגשת מהביישנות שלי
תמיד כשמישהי מצחקקת מהמוזרויות שלי
תמיד כשמישהי מחבבת אותי בגלל הדברים שמיוחדים בי
תמיד כשמישהי זורמת איתי ומפליגה איתי בפנטזיות ובדימיון

 

נמאס לה ממני כל כך מהר עוד לפני שאני מספיק להבין שהכל בעצם נגמר עוד לפני שהוא התחיל.

 

וכל פעם זה מעמיק את התחושה שאין למהות שלי שום מקום בעולם הזה. שאני עובר אורח מעולם אחר.

 

ופעם בעבר מישהי אהבה אותי בגלל מה שאני ורצתה להשאר
אני עדיין בשוק מעצמי שוויתרתי עליה.

בלוסום​(לא בעסק) - אי אפשר להכריח לב לאהוב... טוב עשית שנתת לה ללכת (למרות שחושבת שזו בכלל בחירה ועשייה שלה ולא שלך...)
בכל מקרה, נשמע שהיא לא היתה שם מהסיבות הנכונות, והסיבה הכי נכונה היא אתה... }{
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י