בסופו של דבר, אני חושבת שהיית גאה אם היית רואה אותי באחר הצהריים הזה.
באיך שהתלבשתי יפה ובחרתי לנעול עקבים, על אף שנסעתי מרחק חמש דקות בלבד. באיך שנכנסתי לחנות נסערת ובכל זאת הישרתי מבט אל המוכרת היפה (נורא יפה) וביקשתי בקול יציב באט פלאג מזכוכית. אחר כך אמרתי באותו הקול שלפי זכרוני אמור להיות גם אחד גדול יותר ובחיוך הוספתי שנדרשתי לבקש מחיר מיוחד על שניהם.
דמיינתי לי אותך מרוצה מאד לראות אותי מתלהבת, באמת, מיופיים של דילדואי התחת האימתניים אך שבריריים, מצלמת לך אותם ומסבירה למוכרת שיש בוס שצריך לחכות לאישורו. נראה לי שהיית מרוצה אף יותר לראות את המוכרת המהממת ביופיה מסמיקה, מתחת לסומק ובהיותה מוכרת בחנות הסקס הרצינית בעיר, כשהתנצלתי על כניסתי הנסערת והסברתי כי מצב רוחי נסער בגלל האבדן הקשה מלפני כמה שעות; באט פלאג אחד שנפל בעת מילוי תפקידו.
ואז המוכרת, היפה כאמור, שעורה צח וגווה זקוף שהצליחה להתגבר על הבושה ולשאול אותי אם כדאי גם לה, כי היא מסוגלת לשבת ולהסתכל על אלה שבחרתי אני במשך שעות. ובעודה נקרעת בין מה שמוסרי ומה שנעים ועוטפת עבורך כמתנה שני תכשיטים ופעמון שעליו כתוב רינג פור לאב ראינו שתינו את אזיקי הפרווה שבחרה מישהי למסיבת רווקות. המוכרת מסתכלת עליהם ואז עלי ואז מחייכת כמו מי שהבינה את הקונטרסט ועשתה החלטה.
כן, נראה לי שהיית מרוצה.
לפני 13 שנים. 6 בספטמבר 2011 בשעה 21:08
