לפני 17 שנים. 18 בספטמבר 2007 בשעה 20:45
שיר שכתבתי מזמן. (תורגם מרוסית)
את עומדת מולי,
מסתירה עם עצמך
את הנוף בשקיעה, הלוהט.
תלתלים צהובים.
שיערך על כתפייך.
להבה מסנוורת; יופייך.
מסתכל בעינייך,
מתקשה להבין
אם חבר לך אני
או אויב?
אם לפרוץ בתפילה
או מייד לגרשך?
שוב מטעני צורת מבטך.
מה, לכל הרוחות
שוב אני מחפש?
השתקפות של עצמי?
נשמתך?
לבזבז עוד חיים?
שאלות בלי תשובות.
אם יש טעם לאהבתך.
