לפני 18 שנים. יום חמישי, 4 באוקטובר 2007 בשעה 9:07
הוא התעורר באותה שעה, כמו אתמול.
מקלחת, SMS, צחצוח שיניים, שני SMSים, ארוחת בוקר, שיחה של שעה...
מצב רוח מבלבל, משהו לוחש באוזן שזה מוגזם.
אבל לא, הוא מחליט ללכת עד הסוף.
כוח שכנוע מופעל בחצי עוצמה, וזה תמיד מצליח.
הוא כרגיל יסיג את שלו.
היא עושה את מה שהוא אומר לה.
רק שהוא... אף פעם לא מקשיב לקולות שלוחשות באוזן.
אחרי הכול, הוא הולך למקום הרגיל.
בתקווה שהאלכוהול שזורם לו בוורידים לא יתערבב עם הדם.
כשהוא נכנס, הוא מקבל פלאשבאק וברגע אחד מבין למה הוא פה.
למה דווקא פה ולא בשום מקום אחר.
אבל היא... היא לא שם.
מסתכל לעבר הכניסה, זורק מבטים מסביב.
אבל לא מוצא אותה באף אחת שסביבו.
אולי... אולי הוא יראה אותה שוב במישהי.... עד אז הוא חופשי.