BDSM connecting people

[b]פרק ראשון - תחילת יום[b/]

בוקר קיצי. מזה שנים שכל בוקר הוא עושה שני פעולות בצורה אינסטינקטיבית כמעט.
מדליק סיגריה ואת מסך המחשב. מזל שגילה איזה נפלאות עושה שעון שבת לקומקום.
ההתראה של ה-OUTLOOK משפיעה על כל המשך יום העבודה, והמילים של החזאי מאתמול רק מחזקות את העובדה שהיום הולך להיות קשה.
"פגישה אצל XXXX בבאר שבע, 09:30 – 12:30"
"סיור 12:30-13:30"
" סיכום וסגירת עסקה 14:30-16:30"
לפחות השאיר שעה למנוחה וארוחת צהריים...

כוס קפה, רפרוף בעיתון של הבוקר, מקלחת.
הכביש יחסית ריק והמטרה הראשונה, קפה בכביש 6, כבר באופק.
בראש עוברות מחשבות איך לנהל את הדיון.

והינה, כניסה לבאר שבע מעלה חיוך. הגענו!
כניסה לבית עסק. לובי מפואר, מעלית, פקידת קבלה.
"שב בבקשה" עומר קול רך ונעים.
"הו, זה הקול שרציתי לשמוע מהבורק" עונה בנימוס ומתיישב.
"הוא בפגישה, יחזור עוד חצי שעה. ביקש שאדאג לך כמו שצריך"
חיוך עולה על פניו.
"קפה שחור, בבקשה. חצי סוכר" הוא אומר. ולמרות המילה בבקשה, זה נשמע כדרישה.
"אספר..." היא לא מספיקה לסיים את המילה, "שחור אמרתי".
העיניים הירוקות שלה נפתחו בתדהמה עד שהיה אפשר לחשוב שהם יוצאים מהמקום.
בלי להוציא מילה היא נגשה למטבחון. "חצי סוכר, אדוני?" היא שאלה.
"אדונך? כבר?" הוא ענה בחיוך.
"כן, חמודה. חצי סוכר. ותכיני גם לעצמך, נצא לעשן ביחד"
נשיפת הקלה נשמעה כ"כ חזק שכמעט גרמה לו לצחוק בכול רם.

אחרי היכרות בסיסית, כוס קפה וסיגריה לא נשאר לו ספק. היום היא שלו.
"אני מסיים עם הבוס שלך בסביבות 4:30. תדאגי לצאת מפה 10 דקות אחרי"
"למה?" היא שאלה. טון ההיסוס והפחד שוב העלה בו חיוך.
"אנחנו יוצאים היום לארוחת ערב" הוא ענה.
"ב 4:30?"
"אם אסיים לפני, אנחנו נקדים. אבל איך שאני מכיר את הבוס שלך, תתפללי שזה לא יהיה ב 6"
"ו... אני רוצה עוד קפה"
"אבל.." היא שוב לא הספיקה לסיים את המשפט. "אני רוצה לחגוג היום את סגירת העסקה. ואת, תהיי הפרס שלי"
"פרס? על איזה פרס אתם מדברים?" מהמשפט הזה היא כמעט קפצה במקום.
לחיצת יד מהבוס שלה עשתה לי את הבוקר.
"מקווה שהיא טיפלה בך כראוי." הוא צחק והמשיך "אחרת היא תיענש"
הוא רק לא ידע, כמה שהוא היה יכול להיות צודק...
"בו למשרדי" הזמין.
"אחריך" הוא ענה בקריצה.
ונשיקת לחי לפקידה השאירה את שניהם עם פה פעור.
"מה, גנבתי לכם את ההצגה?" שאל והתחיל ללכת לכיוון המשרד שהוזמן אליו.