מזמן הלב שלי לא דפק כ"כ חזק.
זה התחיל בכך שהחלטתי לבדוק שיחות שלא נענו ב-12 שעות אחרונות
היו כמה לא חשובות, 3 SMSים וזהו.
כשהתחלתי לקרוא את ההודעות, הלב שלי החסיר פעימה.
את? אני מדמיין?
אז נכון שאת באה לבקר אותי בחלומות.
נכון שהאותיות הזוהרות על הקו השחור, הי שם על הדף הלבן, זה השם שלך.
אבל SMS? ממך? אחרי הכול?
אחרי שכתבת לי את המכתב האחרון?
ביקשת להיכנס לאינטרנט.
ראית דברים.
קראת דברים.
דברים שתהית פתאום קיבלו בסיס.
למה?
הרי את יודעת ומכירה!
את, שמכירה אותי לא פחות טוב ממני!
את שמכירה אותי כמו את כף היד שלך... או הכרת פעם...
למה דווקא בחרת במילה הזו?
לתקוע לי סכין בלב?
לנקום?
לא! חד משמעית, לא!
אז זה באמת נכון? אותך אני שואל!
את יודעת כמה חשובה לי המילה הזו!
יודעת איזו משמעות אני מייחס לה!
ואני רק מקווה שאת פה.
שתדעי למצוא אותי פה ולקראו את זה!
אחרת, אני אשאר בלי תשובות...
לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2007 בשעה 0:54
